מוות יום יומי

לו היה לאל ידי הייתי חותכת את כל גופי בצורה משמעותית ולא סתם חתכים מזעריים לאורך 2 הידיים כפי שאני נוהגת לחתוך לעיתים תכופות ..ובנוסף תולה את עצמי...שורפת את גופי באש ומדממת למוות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הילד שלי הוא זה שעוצר בעדי! הוא אוהב אותי ואני אותו כמובן! הוא תלוי בי והוא מכור לריח שלי! היום אמרתי לו מפורשות שאני מעוניינת למות ולשים קץ לחיים שלי ואם הוא יקח זאת קשה והוא שאל מדוע? החיים שלו כיפיים והוא מעוניין לחיות. והוסיף להקשות אם אני לא חוששת לאבד את חלקי בעולם הבא? (צדיק קטן ונאיבי שכמותו!)ושהוא זקוק לי כי אני רוכשת לו המון מתנות ועורכת לו הפתעות כל שני וחמישי! אז שאלתי אותו האם הוא יאות שאמות לאחר שארכוש לו מלאי עצום של מתנות וכל פעם יתנו לו מתנה שהוא יבחר מתוך השלל? אז הוא השיב בהיגיון שלבסוף המתנות יגמרו ואני ישאר בקבר וחוץ מזה הוא צריך אותי לידו! ילד קטן ומסכן שלי! שנולד לעולם אכזר, נבזי ושטני!לעולם השקר! ובשל מצבי הנפשי והפיסי אין לי את הכוחות לגדל אותו כראוי! קצתי בחיים הללו! יתכן ויש להם תועלת ותוחלת אך מבחינתי הם גמורים ואני גמורה- מקרה אבוד קלאסי! עברתי את כל הטיפולים בעולם ונשבר לי להציג בפני כל העולם ואשתו(למעט המשפחה הקרובה שמודעת למצבי על קצה המזלג) ולשדר עסקים כרגיל . כל החיים שלי זה צרה צרורה..טראומה וטרגדיה אחת גדולה. למה אלוהים לא ריחם עלי ולא חיסל אותי בטיל?תרתי משמע? די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! עברתי את כל הטיפולים בעולם והכל נאדה. שיפור קל וחוזר חלילה. נכנעתי הרמתי ידיים מדוע אתם לא יורים בי לכל הרוחות????!!!!!!!!!!!!!!!

שלום לך, אני לגמרי מסכים עם הכינוי שבחרת לעצמך. את אכן זו שרוצחת את עצמך ומאמללת את עצמך. עולם המבוגרים אכן אינו גן העדן, כפי שתופס אותו הילד שלך, אך גם אינו הגיהינום שאת עושה ממנו. העולם מלא אינטרסים בין בני אדם תוקפניים, מה שאכן הופך אותו לזירת מלחמה (הן בין פרטים והן בין קבוצות ולאומים), אך בין הקרבות ישנם בדיוק אותם קטעים קטנים שהילד שלך מסוגל לראות ואת לא. לכן, עד כמה שזה נשמע שטחי (ואני מניח שהעמקת מספיק בטיפולים הרבים שעברת), אולי הילד שלך נותן לך קצה של חוט, קרי, לראות את העולם דרך עיניו ולא דרך עינייך. להרבה אנשים אין ילד נפלא כזה לאהוב ולחיות למענו. ואולי יש כאן גם רמז בשבילך: ביחסים עם הילד שלך את זו שנותנת ואיתו את מרגישה שיש טעם לחיים - אולי אם תתני מעצמך לעוד אנשים, תהייה לך יותר שליטה על גורלך ותרגישי שאת מביאה תועלת. זה, לפחות, מה שאני מרגיש כשאני עונה לשאלות שלכם (ולא, לא מגיעים אליי מטופלים מהפורום ;-). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com