טיפול-איך יודעים כשזה טוב?

אני הולכת כבר כמעט שנתיים לפסיכולוג, וכבר הרבה זמן מתייסרת בכמה שאלות- האם הטיפול שווה את הכסף? האם המשך טיפול ישפר את חיי? האם ייתכן שהקשר שלי עם הפסיכולוג לא טוב מספיק כדי לעזור לי? לפעמים עוברת בי המחשבה שאני צריכה להתייעץ עם פסיכולוג לגבי זה.... אני מאובחנת כחולת מניה דפרסיה ועברתי התקף פסיכוטי. הפסיכולוג שלי אמר לי שבעיקרון אי אפשר לטפל בחולים כמוני, אבל שלו יש ניסיון, אבל הניסיון שלו מוגבל למטופל מוצלח אחד. זה מרגיש לי כמו סחיטה, ומצד שני אני מבינה שזה לא ממש סביר. מה אני יכולה לעשות כדי לבחון האם שווה לי להחליף מטפל מה לעשות כדי לפתור את הבעיה?

שלום ר., באופן כללי, הטיפול העיקרי בהפרעה דו-קוטבית (בעיקר לאחר התקף פסיכוטי) הוא טיפול תרופתי ע"י ליתיום או תחליף שלו עם או בלי תרופה נגד דיכאון. מדובר בהפרעה שמקורה ביולוגי, ללא כל ספק, והטיפול הפסיכולוגי אמור להתייחס להתמודדות עם מחלה (כמו עם מחלה גופנית) ו/או לבעיות פסיכולוגיות אחרות הנלוות לה במקרה שלך. הציפייה שהטיפול הפסיכולוגיה יטפל בהפרעה הדו-קוטבית עצמה יומרנית ובלתי-מציאותית וההחלטה על המשך הקשר הטיפולי עם המטפל הספציפי הזה צריכה, לדעתי, להתקבל אך ורק על סמך איכות הברית הטיפולית שנוצרה ביניכם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

שלום גידי אני מתלבטת קשות לגבי המשך הטיפול, בין הייתר מכייון שהמטפל שלי, שהוא ד"ר בעל שם בעירי, לא נגע מעולם בהשלכות של המחלה על החיים שלי, על ההתמודדות עם סטיגמה ועל מה אפשר לעשות כדי לתחזק את הנפש שלי כך שלא אגיע שוב למצב מאני או דכאוני - להפך - הוא נגד תרופות. הקשר בינינו, אחרי שנה וחצי של מפגשים דו שבועיים הוא לא מדהים, אני מוצאתשאני לא חושבת על הטיפול במשך השבוע או אפילו בדרך חזרה לבית. עם זאת, הוא מאוד תומך בקשר הזוגי שיש לי. אני מתעתדת לעבור מקום מגורים, ומרגישה אכזבה וחוסר אונים נוכח הטיפול הלא מועיל אני קצת חוששת להפסיק את הטיפול בשלב זה של חיי כשאני עומדת בפני שינויים בחיי שהובילו בפעם הקודמת שחוויתי אותם לחוויה פסיכוטית קשה (עם אישפוז קשה וכל המשתמע מכך). אשמח לקבל המלצה.