אני לא יכולה יותר אני נשברת

הדיכאון שמלווה את אחי שובר אותי הוא ממשיך להתייסר ולסרב לטיפול ובנוסף מאשים אותי שבגללי הוא ככה ,זה מה שהוא ממלמל לעצמו בנוסף לשאר הדברים שבגלל שעירבתי את הרופא שלו ובגלל שניסיתי לעזור לו עשיתי לו יותר גרוע ועשיתי ממנו צחוק ,הוא לא מאמין בכלום ומרגיש כמו מת אני כבר לא יושנת רק בוכה ועצביי רופפים איך זה שאין פתרון אני לא רואה מוצא ומיואשת לגמרי

שלום הדר, אני זוכר את פניותייך הקודמות ובתוך המצב הקשה שאתם נמצאים בו הייתי ממליץ להפריד בין הדיכאון הקשה של אחיך, המסרב לקבל טיפול, ובין התגובה הקשה שלך לדיכאון זה. כתבת לנו הרבה על אחיך והרבה פחות על עצמך, אך מהמעט המסתמן בין השורות נראה לי שאין לך מספיק חיים מלאים משלך ושאת עסוקה יתר על המידה בקשייו של אחיך. לא ברור לי מדוע את גרה עדיין בבית הורייך ובהחלט, למרות שכרגע אחיך נמצא במצב קליני יותר קשה ממך, הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול בעצמך כדי להיות עצמאית יותר, לצמוח, להתפתח ולפתח חיים נפרדים יותר ממשפחת המוצא שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com