תאונה וטיפול

שלום, לפני שנים עברתי תאונת דרכים בה ישבתי ליד הנהג, והגעתי למצב בו נסגר עליי הכיסא והחגורה וגופי עף על ברכיי ולא הצלחתי להתרומם ולנשום התאפסתי באותו רגע על עצמי ואף דיברתי עם עצמי שאני חייבת לנשום ולהסדיר את נשימתי שמא אאבד את ההכרה. צוות האמבולנס חילץ אותי והוביל אותי לחדר המיון שם בדקו אותי ואובחן זעזוע מוח ופריצה צווארית. מאז עברו מספר שנים בם התעסקתי וטיפלתי בפגיעה הפיזית שממנה סבלתי וסובלת כל יום בחיי, ולא התייחסתי לפגיעה הנפשית ולא טיפלתי בה כי האמנתי שעם הזמן הנפש תתרפא ולא קרה הדבר.. לאחר המלצות לפנות למומחה פסיכאטרי עקב חרדות מנסיעות והפסקת הנהיגה לחלוטין והיווצרות של חרדות שהתרבו עם השנים, חוסר תאבון, יובד בפה, לחץ בבטן והרגשת מועקה שהחמירה לא רק בזמן נסיעות, וחוסר התלהבות וחשק לכלום, אי רצון יותר בהגשמת חלומותיי והגשמה עצמית ושאיפותיי שהיו קודם לתאונה נמוגו.. חלומות וסיוטים עם תאונות.., רציתי רק שקט ללכת לעבודה ולחזור בלי סיכונים ונסיונות בחיים..הופניתי לפסיכיאטר מספר פעמים והתחמקתי מכך עד שהרגשתי כי אני מתמוטטת.. מאז מספר חודשים מטופלת בפאקסט 20 מ"ג. זהו סיפורי בקצרה בגדול. אומר שבשנים אלו היו לי חלומות על תאונות שאני עושה וכן תאונות עם אנשים שקרובים אליי.. חלומות על כך שמצבי הפיזי החמיר ואני עומדת להיפגע בחלק האחורי של גופי בו נפגעתי כמו למשל עמוד שעומד לפגוע בי מאחור ועוד..ומתעוררת בבהלה וקושי לנשום כאילו זה אמיתי.. ועם הפאקסט אני עדיין חולמת ומתעוררת משינה אך ללא דפיקות לב ובהלה. שאלתי היא לגבי חלום מסוג אחר מעט שהייתי רוצה להבין האם גם הוא קשור לתאונה אותה עברתי. מאז התאונה ועד היום יש לי חלומות שאיני מתעוררת מהם בבהלה כמו מהאחרים אבל הם מציקים לי מעט. בחלום מסוג זה אני נמצאת במקום מאוד קטן למשל כוך/מערה קטנה/מקלחת קטנה מאוד עם עדים רבים וכדומה בם אני מתקשה מאוד לנשום ונשימתי מאוד כבדה וקשה עד להרגשה מאוד לא נעימה בחלום של חוסר אוויר, אין לי ביום יום בעיות נשימה, או משהו דומה. חשבתי על זה ואמרתי לעצמי שאולי יש קשר בין המצב בו הייתי ברכב עם קושי רב לנשום לבין ההרגשה שיש לי בחלומות הללו כי זה מזכיר לי מעט את הסיטואציה ברכב. מהי דעתך על כך? האם יש קשר בין השניים? למרות שאני נוטלת פאקסט והוא מאוד עוזר לי ומרגיע את דפיקות הלב.. והמצב החרדתי ביום יום ובשינה... אני כבר לא הולכת לשיחות כי לא נעים לי המקום וכן שיחות במקום פרטי עולות הון ואין לי את האפשרות לממן זאת.

שלום קרן, נשמע שאת נמצאת במצוקה קשה מאוד וחבל שאת מונעת מעצמך טיפול במלוא מובן המילה. בלי לדעת יותר עלייך, על פניו הרושם הוא של תסמונת דחק פוסט-טראומאטית בעקבות התאונה. הפקסט היא תרופה אפקטיבית מאוד לטיפול בסימפטומים אך לא בשורש הבעיה. אני דווקא מציע לך לפנות למקום שהתשלום על השיחות בו ממומן ע"י קופ"ח במרפאה הפסיכיאטרית של ביה"ח שיבא, שם קיימת יחידה העוסקת באופן ספציפי בטיפול בתסמונת פוסט-טראומאטית בשיטה התנהגותית-קוגניטיבית. הצוות במקום עובר השתלמות מדי שנה אצל פרופ' עדנה פואה, מומחית בעל שם בינלאומי בטיפול זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

מודה לך מאוד על עזרתך!