חרדית שיוצאת בשידוך עם אדם שעבר מאניה דיפרסיה

הי, אני בחורה בת 24 מאד מבולבלת אני מגיעה מבית חרדי והציעו לי בשידוך בחור בן 36 מחו"ל אשר עבר בגיל 15 טראומה שהביאה אותו להפרעת מאניה דיפרסיה, אין לי מושג איך היוםפ מתנהלים חייו, הוא נשמע נמחד מאד בטלפון, סיפר לי שהוא עדין מטופל בתרופות ושאין לו התפרצויות של המחלה. רציתי לדעת: * ) האם זה תורשתי? *) האם אדם כזה מסוגל להכנס לדכאונות לא ברורים? *) איך אפשר לעזור לאדם שכזה לא לחזור להתפרצויות? *) אני יודעת שהוא מטופל אצל פסיכולוג והתרפות שהוא לוקח גורמות לתופעות לוואי, כמו: עצירות, רעידות בחלקים מסויימים בגוף וכד' על מה אני אמורה לשים לב כשאראה אותו? מהן השאלות שעלי לשאול? מה הנקודות שמחוייבות מבחינתי לתשומת לב מירבית? איך זה משפיע על חי היום יום של אדם כזה? אלפי תודות, אשמח לתשובה מהירה !!! קיץ בריא.

בכדי למנוע ממך לקחת 'מקח טעות' אומר לך ללא כחל וסרק: 1. באם אינך חולה במחלת נפש פסיכוטית אין כל סיבה שתקחי אדם חולה נפש פסיכוטי. 2.מחלת נפש באחוזים ניכרים היא אכן תורשתית/גנטית. לגבי אחוז הסיכויים להעביר את המחלה בתורשה- הדעות חלוקות. 3.לדאבוני מכירה מקרוב(ידידים, מכרים וכדומה)את המחלה הנוראה הזאת והיא עסקת חבילה אומללה לכל החיים. דהיינו גם ביצוב של תרופות וטיפול פסיכותראפי עדיין אין כל ערובה שהמחלה לא תתפרץ ביום מן הימים. ולידיעתך מדובר בהתפרצות קשה ופסיכוטית(אובדן קשר עם המציאות).מאניה דיפרסיה הנה הפרעה דו קוטבית חמורה שאני ממליצה לך לקרוא עליה היטב היטב באמצעות מנוע החיפוש גוגל, להכנס לעובי הקורה ולהבין את עומק המחלה הנוראה. 4.אכן תרופות אנטי פסיכוטיות גורמות לעיתים תכופות: לרעד בלתי נשלט, לריור, עצירות, בחילות, אפאטיה, אדישות ולתחושת 'זומבי' כללית. 5. באם תכיני שיעורי בית תחסכי לעצמך עוגמת נפש מרובה. לך ולו. ואני לתומי תוהה מדוע בחורה נורמטיבית צעירה אמורה להתפשר ולצאת בשידוך עם גבר מבוגר ממנה כרונולוגית אשר חולה במחלת נפש פסיכוטית כה חמורה?!

זה לא כל כך רלוונטי אבל מה הככונהף אני מגיעה מבית חרדי, מה את כיום ? בכל מקרה אם אין לך בעיה מסוימת מדוע ללכת על משהו שחולה במחלה מסוימת שאיננה עוברת (גם מחלה שאינה נפשית) אם אין לך בעיה אחרת שלך. ואם את חרדית (לא ברור בהערה שלך) בת 24 וחברותיך התחתנו בגיל 19,20 זו לא סיבה ללחץ כזה יש גם בחורים חרדים טובים ונורמלים בני 25,26 ואולי קצת יותר רווקים, את מציינת שזה שידוך לא התאהבת בו או משהו כזה אז צאי מזה על תחשבי על זה .

שלום מבולבלת, הפרעה דו-קוטבית (או, בשמה הקודם, מאניה-דיפרסיה) היא מחלה בעלת בסיס ביולוגי יותר מכל ההפרעות הנפשיות האחרות. עוד לפני שסברו שבכל ההפרעות קיים מרכיב גנטי, הפרעה דו-קוטבית נחשבה בעלת מטען גנטי. הסימפטומים של המחלה ניתנים לשליטה ע"י טיפול תרופתי תמידי, שבמקרים מסוימים יש לו תופעות לוואי ובכל מקרה הוא דורש פיקוח תמידי. מעבר לכך, עולים סימני שאלה לא סימפאטיים באשר למצבו הנפשי הכללי של הבחור. בעיקרון, אנשים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית נישאים, אך אם הבחור סובל מההפרעה מגיל 15 ועד גיל 36 לא הצליח למצוא בת-זוג בתוך חברה שבה מקובל להינשא בגיל צעיר מאוד, זה ללא ספק שידוך גרוע עם או בלי ההפרעה הדו-קוטבית. אם את מרגישה נוח, אולי תפרטי קצת יותר מדוע בגיל 24 את חושבת שאת צריכה לעשות פשרות כה מרחיקות לכת? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

ד"ר , האם אתה לא משאיר משהו למזל גורל וכד' איך שקוראים לזה.. כל אחד מנקודת השקפת עולמו. האם לא יתכן שאדם לא מצא עדין את האדם המיועד לו בגיל 36 גם אם בחברה שלו נהוג להתחתן בשנות השלושים לחייו?! טוב אני מתחילה לחשוש שאני צריכה להתחתן בקרוב מאוד ולא משנה אם מי , העיקר להתחתן מפני שאם אני בת 26 ואני דתיה וזה מה שמקובל מי יודע איזה בעיה יכולים לחשוב שיש לי למרות שלדעתי אין לי פשוט עדין לא פגשתי אותו, (ואני חשבתי שאולי אני יפגוש אותו השנה אולי שנה הבאה או בעוד כמה שנים .. אבל בעוד כמה שנים לא כדאי לא לרצות אותי כי אני כבר יהיה בת שלושים וזה לא יהיה מקובל בחברה שלי אז כנראה יש לי בעיה חבל על הזמן רק בעיה לא ידועה)

האלמנט החזק מכל שיכול לגרום לבחורה חרדית אותנטית מבית פוריטני- שמרני להתפשר ולצאת ולהכיר אדם בעל נתוני פתיחה קשים כשלו הוא רק הדחיפה של ההורים לראות את בתם בכל מחיר- מתחת לחופה. קודם כל היא מרצה את הוריה ולאחר תקופת מה היא תאלץ לרצות את בן הזוג שלה ולהשתעבד לו כל חייה.(שהרי איזו היא אשה כשרה העושה רצון בעלה" ואני פמניסטית תוהה מדוע לא מיישמים את:"כל אשר תאמר לך שרה- שמע בקולה!?) כמו כן יתכן כי יש לה במשפחה בעיה מסוימת וידועה המעיבה על הצעות שידוכיה- קיום של מחלה גופנית או נפשית או אח "מקולקל" שיצא לתרבות רעה וכדומה ועל כן עליה להתפשר, לדעתה, למען משפחתה ושרשרת אחיה שהיא מהווה להם פקק. אני מציעה במקום להכנס לספקולציות מאד לוגיות לשאול אותה: מדוע את שוקלת הצעה זו עם נתוני פתיחה קשים וכושלים- ביתר רצינות ? מדוע אינך מעריכה עצמך כיאה לגילך לפחות?

קראי את המאמר דלקמן ותיווכחי: http://www.sahar.org.il/bipolar.asp