בעיה עם גברים

האמת שהייאוש הזה בא בגלל שניסיתי את הדרך של טיפול פסיכולוגי,אולי רק התחלתי והתייאשתי לא אמנתי מספיק שהוא יכול להציל אותי מעצמי,וכן מתמחה מאיכילוב טיפלה בי שנה ללא שום הצלחה נשארתי באותה נקודה,אז אתה מבין מאיפה זה נובע,והתחלתי השנה לקחת כדורים ולא הצלחתי להירדם אז פשוט הפסקתי לקחת ,בטענה שאולי אצלי הכל בסדר ,זה משהו טבעי שככה מרגישים כאשר הגבר לא מעוניין בך,אני לא יודעת להמשיך הלאה ואז נשארת איתם,אני פשוט לא יודעת מה לעשות כאלו שזה חזק ממני,או שאני מחכה עד שאני אכיר בחור אחר או שהוא יכיר מישהי אחרת,הכאב עצום אני מרגישה אותו פיזית,תתאר לך להיות עם תחושות המועקה הזאת מחצית מחייה בגלל גברים,זה משהו שקשה לי לסביר מעין אי רוגע פנימי,התרגשות יתר כשאני צריכה להתקשר אליו,נשימות לא סדירות,כאב כאב בפנים ,ואני לא רוצה אותו אצלי ,אומרים שהרגשות שלי קיצוניים,המחשבות הרגשות דפקו לי את החיים ואך אני הצא מזה אך? אין לי מושג לא רוצה את התחושות האלה יותר ,של כאב פנימי כאלו שקיבלתי בוקס לבטן משהו כזה וזה מתמשך ולא עוזב אותי עד שדברתי איתו ,או ראיתי אותו, מי יכול לעזור לי?אין לי מושג גם אם הרצה טיפול פסיכולוגי אין לי כסף אני בבעיה רצינית ושתבין מחשבות אובססיביות על הבחור לא עוזבות אותי פשוט מחשבות כפיתיות חוזרות שוב ושוב בבוקר בערב בצהרים בכל מקום שאני נמצאת הגבר מרכז החיים שלי היקום שלו בלעדיו אין לי טעם לחיות .לך תבין את זה ותנסה לשנות לי את קו המחשבה,פעם דברתי עם בחור בן 22 שאמר לי אם תוך כמה זמן אני לא מוצא אהבה אני מתאבד,כשהו אמר לי את זה הבנתי שאני במצב טוב,לעומתו כי להתאבד בגלל גבר אני לא יעשה את זה אבל הסבל היום יומי שאני עובדת תחושות הכאב שמלוות אותי מבחור לבחור האם זה לא התאבדות?

היי קרן אני רוצה לומר שאת לא לבד (שתינו באותה סירה) אם זה עוזר לך... אני בתהליך טיפול..נראה מה יהיה חשבתי שאני רק אני כזאת הרגש משתלט על ההיגין אצלי

שלום קרן, תלות כל כך קיצונית בזולת (במקרה הזה גברים) היא, ללא ספק, מקור לחוסר אונים ודיכאון. עד שלא תגיעי למצב, שבו את חברה מספיק טובה של עצמך, היכולה לחיות גם ללא בן-זוג, קשרייך עם בחורים יהיו מלאי סבל ותמשיכי להטיל עומס בלתי רגיל ובלתי סביר על בן-הזוג, עם המסר שכל רווחתך הנפשית תלויה בו. אף אחד לא אוהב את זה, בלשון המעטה, והיה אם תמצאי גבר שישתף פעולה עם הצורך הטוטאלי הזה שלך, הוא יהיה חייב להיות מופרע באופן קיצוני בעצמו. המלצתי היא (היחידה שאני מכיר במקרים כאלה) היא לחזור לטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי מסודר באיכילוב, להתאזר בסבלנות עד למציאת תרופה מתאימה שתקל על הסימפטומים שלך עם מה שפחות תופעות לוואי (ולשם כך יש להתמיד בקשר עם הפסיכיאטר ולא לעשות שינויים על דעת עצמך) ולתת הזדמנות למטפל פסיכולוגי נוסף. המרפאה הפסיכיאטרית באיכילוב היא אחת הטובות שאני מכיר ונחשבת גם מקום התמחות נחשק עבור פסיכולוגים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com