דוחה דברים

שלום אני בת 38 נשואה +2 . יש לי בעיה מאז שאני מכירה את עצמי אבל היא מחמירה עם השנים ועכשיו אני מרגישה כאילו היא סוגרת עלי . אני דוחה דברים.. אפילו הכי פשוטים... לקנות בסופר אם לא חייבים והמקרר ריק אז מחר... אם נשרפה נורה אני יכולה לשבת בחושך שבועיים עד שאני אחליף. כיום אני לא עובדת- מתוך בחירה גם במסגרת העבודה דחיתי דברים אבל שם את רוב הדברים המהותיים עשיתי בדכ הייתי עובדת מוערכת.... זה מעצבן אותי אך לא מספיק כדי לעשות עם זה משהו.... מה אתה מציע ??

שלום שונה, דחיינות היא תופעה מוכרת. אנו מבדילים בין דחיינות של משימות אקדמיות (דחיית הגשת העבודה האחרונה בתואר או עבודת המאסטר, למשל, בצורה המסכנת את קבלת התואר) ובין דחיינות של משימות יומיומיות כמו זו המתוארת בפנייתך. כשמדובר בדחיינות אקדמית, כדאי לפנות לטיפול פסיכודינאמי המטפל למקורות הבעיה, כי מאחוריה מסתתר בדרך-כלל קושי להתמודד עם הצלחה או עם השלכותיה. כשמדובר בדחיית משימות יומיומיות הייתי ממליץ לנסות, קודם כל, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, המתבטא בשינוי האמונות של האדם (למשל, פרפקציוניזם יכול לגרום באורח פאראדוקסאלי לשיתוק ולדחיינות כי בגישה של הכול או לא כלום משיגים בד"כ לא כלום) ובעשיית "תכנית עבודה יומית". את הדבר האחרון הזה את יכולה לנסות גם בכוחות עצמך, קרי, עריכת רשימת מטלות יומיות ריאלית, ואף מינימאלית, והתחייבות לעמוד בה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

גם.. מטלות אקדמיות... התחלתי ללמוד בשנת 91 ועד היום לא הגשתי שתי עבודות סמינריוניות..... אחת אני עדיין כותבת...:))

שלום גידי, ומה קורה אם זה הן במישור האקדמי והן במישור היומיומי? קצת מוזר שהסיבה היא פחד מהצלחה.אולי הפרפקציוניזם הוא הגורם לדחיית עבודות ולא הפחד מהצלחה? הרי יש אדם שלא ירצה להצליח? (ועוד יפחד מכך?)