נגישות
נגישות

חרדה מדיבורים בעבודה

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

09/12/2018 | 01:04 | מאת: אנדריאה

אני בת 59, אלמנה טרייה, אמא לחמישה ילדים בוגרים, אחות, עובדת בבית חולים בקרדיולוגיה. לאחרונה מישהו מהצוות שלי אמר לי שמדברים במחלקה על כך שאני עסוקה תמיד בלהדריך מטופלים ומשפחות ולמרות עבודה איכותית אני משאירה נושאים חשובים לחברי הצוות האחרים כגון הרכבת תיקים של קבלות ועוד ומפילה זאת למי שעובד איתי. קשה לי כל כך המחשבה שמדברים עלי ככה ומרגישה לא מספיק רצוייה, עניין שמטריד אותי באופן מיוחד ומכניס אותי לחרדות ומחשבות על עזיבת מקום עבודתי כשידוע לי שבגילי קשה למצוא עבודה בתחום ויחד עם זאת אני עובדת טוב וקשה ולא מגיעה לי התייחסות כזאת. גם העובדה שלא יודעת מי אמר את זה כי לא נאמר דבר באופן ישיר מטרידה אותי מאד . השאלה שלי איך ממשיכים מכאן ומה אני עושה עם הרגשת החרדות, תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי לך אנדריאה מבינה את תחושת הפגיעות והקושי עם מה ששמעת. את ההעלבות ואת הרצון להתכנס או להראות שאת כועסת וללכת. אולי כדאי אחרי שתעבדי ותעכלי מעט את הנאמר שרגע נחשוב על זה פה קצת אחרת... ראשית, ת מ י ד אנשים מדברים. לא רק עלייך גם על אחרים ואנחנו בעצם חיים באשליה שאנשים לא מדברם עלינו...כך שבמקרה הזה זה מה שנאמר עלייך. כלומר: להסתכל על הדברים בפרופורציות. דבר שני : נשמע שלקחת את הנאמר מאד רחוק בתוכך עד לרמת רצון לעזוב שזה נשמע לי חבל לאור העובדה שבעצם ניתן לשמוע מהנאמר עלייך שאת דווקא אוהבת את העבודה עם משפחות ואנשים כך שיש בנאמר גם משהו טוב. מעבר לזה...השאלה היותר עמוקה שמבצבצת פה היא האם זה "התיישב" על נושא רגיש אצלך? האם למשל נורא חשוב לך שכולם יאהבו ויעריכו אותך? האם זה התיישב אולי על איזו עייפות אמיתית שאת חשה בעבודה ולא נתת לה עד כה מקום? כלומר אולי ניתן לקחת את הנאמר לחשיבה יותר מדוייקת שניתן לקחת ממנה משהו חשוב... ליאת

מנהל פורום פסיכותרפיה