יש לי שאלה...

לד"ר רובינשטיין שלום! לפני שנה בערך חוויתי משבר מסויים בחיי(פרידה) כאשר במהלך התקופה שלפני הפרידה חשתי מתח עצום! במהלך התקופה הזו התחלתי להיות מאוד מודאגת מהמצב הבריאותי והתחלתי ללכת לבדיקות שנמצאו כתקינות ושיערתי כי מה שאני חווה הוא חרדה.לתקופה מסויימת הצלחתי להשאר רגועה והחרדות עברו(למרות שלא הפסקתי לחשוב על כך לחלוטין) ,אבל כל כמה זמן הייתי נבהלת וחושבת שיש לי איזשהי מחלה ממאירה או בעיות בלב והייתי מרגישה פיזית חולשה,כאבים בחזה,גוש בגרון,סימפטומים של זרמים(מעין צמרמורות) לפני שינה וכד' עד לאחרונה ניסיתי לפתור את הבעיות הללו לבד ולנסות להסיט את המחשבות שלי על ידי זה שאני אומרת לעצמי כי המחשבות שלי לא רציונאליות וזה רק בראש שלי אבל הסימפטומים החמירו וזה פגע לי בתפקוד.... החלטתי ללכת לפסיכיאטר והיא אמרה כי מה שיש לי זה או סי די רק בלי הקומפולסיביות והמליצה לי על טיפול תרופתי וכן טיפול קוגנטיבי. השאלה שלי האם באמת זה או סי די? כי לי זה נראה שיש לי היפוכונדריה או חרדה אני לא מצליחה להבין מה ההבדל בין אובססיה לבין היפוכונדריה וחרדה? בנוסף מגיל קטן יש לי טיק מסויים שאני בדר"כ עושה ,הוא רצוני, אני יכולה לא לעשות אותו כאשר אני בחברת אנשים, לפעמים אני עושה אותו יותר ולפעמים פחות אני לא ממש שמה לב אליו כי הוא חלק מחיי. אני אשמח אם תוכל להסביר לי קצת על התופעות שאני חווה... דבר נוסף בתור היפוכונדרית אני נורא מפחדת לקחת תרופות ושזה יגביר את החרדה שלי האם כדאי לוותר עליהם וללכת רק לטיפול קוגנטיבי?

שלום לולה, היפוכונדרייה היא מקרה פרטי של אובססיה. שתיהן נחשבות הפרעות חרדה. אני בהחלט מצטרף להמלצת הפסיכיאטר על שילוב בין טיפול תרופתי וקוגניטיבי. בלית ברירה, אם את ממש פוחדת מהטיפול התרופתי, ניתן להתחיל בטיפול קוגניטיבי בלבד, אך סיכוייו להצליח נמוכים מאשר בשילוב הטיפול התרופתי. אני גם ממליץ לך לקרוא ספר שראה אור לאחרונה בעברית "די לאובססיה" מאת עדנה פואה ורייד וילסון בהוצאת מודן. הספר מיועד אמנם לעזרה עצמית, אך הוא ייתן לך מושג על הטיפול הההתנהגותי-קוגניטיבי במקרים כאלה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com