דיכאון

האם הדיכאון הוא סוג של מנגנון הגנה? האם קיים דבר כזה שאתה מביא עליך את זה?

שלום לך, לפי הגישה הפסיכודינאמית בכלל, וגישת פסיכולוגיית האני בפרט, כל הפרעה נפשית מאופיינת ע"י מנגנוני הגנה משלה. מנגנון ההגנה הדומיננטי בדיכאון הוא פנייה נגד העצמי, כלומר, האדם מפנה את התוקפנות שלו (שלפי הגישה, קיימת בכולנו), כלפי עצמו, מתקשה להביע כעסים באופן ישיר ואולי הביטוי הקיצוני ביותר של תוקפנות זו במצבי דיכאון קשים הוא התאבדות. מנגנוני ההגנה ככלל מסלפים ומעוותים את תפיסת המציאות, אך שימוש מסוים בהם הוא הכרחי (למשל, בלי להדחיק את הסטטיסטיקה על תאונות הדרכים היה קשה מאוד לנהוג או לחצות את הכביש). כאשר שימוש זה מוגזם מתפתחת הפרעה נפשית. אדם לא מביא על עצמו דיכאון באופן מודע. הניסוח שיותר מקובל עליי הוא שאדם בדיכאון עלול לעשות מעט מאוד, אם בכלל, כדי לצאת ממנו. האנרגייה שלו מדולדלת וקשה לו לגייס כוחות כדי לעשות דברים שיקלו על הדיכאון שלו ובנוסף, הדיכאון מספק איזו שהיא ודאות, אמנם ודאות (פסימיות) שיהיה רע, אך בכל זאת זה מנגנון הגנה מפני חרדה מפני חוסר הוודאות שכולנו נאלצים להתמודד עימה כל הזמן. עוד על דיכאון תוכל למצוא בקישור הבא: http://giditherapy.com/ed.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

שלום גידי,תודה על תשובתך. כל הפרעת אישיות מתפתחת משימוש רב במנגנוני ההגנה השונים?ככה בעצם מתפתחת הפרעת אישיות? הכוונה היא רק מצבי תוקפנות וכעס שהזכרת או יכולים להיות מצבים אחרים? אם אדם כן רוצה לצאת מהדיכאון מדוע הוא לא מצליח לבדו לצאת ממנו?