הפרעת אישיות נמנעת

בהמשך להודעה של אני - מתי בעיה אישיותית כלשהי מוגדרת הפרעת אישיות? מתי פחד מדחיה, סגירות והתרחקות ממגע אישי עם אחרים מתוך חשש, הופך להפרעת אישיות נמנעת? כשהייתי נערה הייתי מאוד סגורה, לא חברותית וחששתי לדבר עם ילדים מהכיתה. היום אני קצת יותר גדולה ויש שיפור משמעותי, אך עדיין קשה לי ליצור קשרים ולהרגיש טוב עם מי שאני. אולם התיאור ששמעתי מפסיכיאטר (לא מטפל שלי) של הפרעת אישיות נמנעת, נשמע לי דומה להפחיד למה שהרגשתי ועדיין מרגישה. מבלי לאבחן אותי ספציפית, האם יכול להיות שהיתה או עדיין יש לי הפרעת אישיות, או שזה מונח שמתאר אנשים הרבה יותר בעיתיים? תודה.

שלום יולי, הפרעת אישיות היא בעצם דפוס של תכונות אישיות (המשתנה מהפרעה להפרעה) שיש לכולנו, אלא שאצל מי שסובל מההפרעה הן מוקצנות ופוגעות בגמישות ובהסתגלות ביחסים בין-אישיים. כמו שאת רואה בעצמך, אישיות היא דבר שמשתנה במהלך החיים ואת הולכת ומתגמשת וגם התכונות שהפריעו לך מתמתנות. הפרעת אישיות הימנעותית היא ההפרעה הקלה ביותר הן מבחינת חומרתה והן מבחינת המוטיבציה של האדם להשתנות, כי מדובר באדם שמאוד רוצה וזקוק לקשרים אך לא תמיד יש לו אומץ ליזום אותם. סדנאות להתמודדות עם חרדה חברתית יעילות במיוחד בתחום זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org