שקרן פתולוגי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני בת 18. יש לי חבר בן 19 משרת בצבא. אנחנו כבר שנה חברים והכל טוב ויפה חוץ מדבר אחד. הוא נוטה לשקר לעיתים קרובות בדברים שטוייתיים. הכל התחיל כשהכרתי אותו הוא אמר לי שהוא בשנה גדול ממה שהוא באמת הוא אמר שהיה לו פרופיל 97 כשהיה לו 82. ועוד כל מיני שקרים כאלה שכל פעם הייתי מגלה והייתי מדברת איתו ונותנת לו עוד הזדמנות. עד שפעם אחת הוא שיקר לי שוב בקשר לציון הפסיכומטרי שלו וגיליתי את זה והצבתי בפניו עובדה או שהוא ממשיך לשקר ואנחנו נפרדים (הוא לא רצה להודות בציון האמיתי) או שהוא מודה באמת ואז לא יודעת מה יהיה. ואז בסופו של דבר הוא הודה וסיפר לי שיש לו בעיה של בטחון עצמי נמוך והוא מנסה תמיד להרשים את כולם והוא לא שלם עם עצמו וכל מיני כאלה. אני כמובן שמחתי שסוף סוף הוא הודה בבעיה וניסיתי לעזור לו ולהגיד שהוא לא צריך לשקר כי אני אוהבת אותו ואני איתו והוא לא צריך לנסות להיות מושלם כי אף אחד לא מושלם ושזה החיים שלו ושהוא צריך פחות לשוב על מה שאחרים חושבים עליו אלא להיות שלם עם עצמו ולקבל את מה שהוא כי זה שהוא ישקר לא ישנה את המצב שלו והוא ימשיך להרגיש רע עם עצמו ומה שהוא צריך זה פשוט לקבל את מה שהוא ובמה שהוא יכול ואת מה שמפריע לו אז לנסות לשפר. השיחה הזאת כמובן עזרה ובמשך חצי שנה שעברה מאז לא קרה אף מקרה של שקר שגיליתי (בכל זאת אני לא יודעת אם הוא שיקר או לא אבל לא היה משהו משמעותי) עד שאתמול דיברתי איתו בפלאפון הוא נשאר שבת בבסיס והוא אמר לי שהוא הולך לישון והיה נשמע לי שהוא בנסיעה הוא הכחיש בהתחלה אבל אחרי שהוא הבין שאני לא כ"כ מאמינה הוא הודה שהוא נסע לקיוסק לקנות שתייה. אני לא יודעת מה לעשות?! האם זה משהו שניתן לרפא ? איך אני יכולה לעזור לו ומה הכי טוב בשבילי לעשות? מקווה שתוכל לעזור לי
שלום a., קשה מאוד לייעץ לך. מצד אחד, הבאת את הבחור להודות בבעיה האמיתית שלו, הדימוי העצמי הנמוך, ומצד שני, אני שואל את עצמי למה את צריכה להסתפק בחבר עם דימוי עצמי נמוך ו"לטפל" בו. דימוי עצמי נמוך הוא לא דבר שייפתר תוך זמן קצר, וגם אם הצלחת (וזה הישג מרשים!) לעזור לו, לא תוכלי להחליף את הטיפול הפסיכולוגי, לו הבחור זקוק. אם את אוהבת אותו מאוד, אולי את יכולה להתנות את המשך היחסים בכך שהוא יפנה לטיפול פסיכולוגי. ולך, אישית, אני מציע לשאול את עצמך איך תרגישי עם בחור בעל דימוי עצמי גבוה? (מקווה שלא סיבכתי אותך יותר מדיי ;-) בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org
היי, אם היא תהיה עם בחור בעל דימוי עצמי גבוה, נדמה לי שאתה טוען שהיא תרגיש אולי נחותה קצת ממנו? זו כוונתך? האם נכון להיות בסביבת אנשים בעלי דימוי עצמי על מנת להרגיש"על הגובה"?
בקשר לעניין עם הפסיכולוג, אני יודעת שאני לא יכולה לשמש לו בתור פסיכולוג ולכן כבר בשיחה ש"רבנו" אמרתי לו שילך לטיפול ולשמחתי הוא הסכים וכבר היום הוא היה אצל הקב"ן. אני מקווה שהוא יעזור לו לפתור את בעיית השקרים גם אם נהיה ביחד וגם אם לא. בקשר למה שיהיה איתנו. ניפגשנו היום ודיברנו בערך 3 שעות. אני לא כועסת עליו, אני מבינה שהוא עושה זאת מתוך בעיה ולא מתוך כוונות רעות. אבל החלטתי שהגיע הזמן שאני אחשוב על עצמי ועל מה טוב בשבילי. (הבעיה אצלי היא שקורה לי הרבה פעמים שאני ממש מרחמת על מישהו וממש לא רוצה לפגוע בו- במיוחד כשמדובר במישהו כ"כ קרוב אלי, אז אני נוטה לחשוב יותר על טובתו מאשר על טובתי) אז אמרתי לו שאני צריכה זמן כדי לחשוב בקשר לאהבה שלי אליו אם היא אמיתית וכנה ויש לי את הכוחות לעזור לו, או שאני אוהבת אותו כבר מתוך הרגל, מתוך נוחות ואז ככה הבעיה לא תיפטר. בנוסף, בשיחתינו הוא אמר שהוא משקר כי הוא מפחד לאבד אותי ונראה לי שיש לי חלק בעניין, ז"א שברגע שאני בעצמי לא בטוחה בקשר לרגשות שלי אז איך אני יכולה לצפות ממנו להיות בטוח בי ולא לפחד כ"כ לאבד אותי? ומעבר לזה, אני מצפה ממנו להיות כנה איתי בדברים שהם בעקרון חסרי משמעות כשאני בעצם לא כנה איתו ועם עצמי בקשר לרגשות שלי?! בקיצור, אני בדילמה אני לא יודעת מה יכול לגרום לי להבין אם אני אוהבת אותו או לא. אני יודעת שזה נשמע כאילו שלא כי: "אם אני צריכה לשאול את עצמי אם אני אוהבת מישהו אז סימן שאני לא". אבל הוא מאוד חשוב לי ואני לא רוצה לאבד אותו אבל מצד שני אני גם רוצה לעשות סוף סוף את מה שטוב בשבילי. אם יש לך איזשהי דרך להציע לי לברר באמת מהם הרגשות שלי אני אשמח לשמוע. בתודה רבה .a.
אני שלחתי אותו לפסיכולוג והוא הסכים ללכת כבר אתמול הוא היה אצל הקב"ן. אבל אני שואלת את עצמי איך אני יכולה לדעת אם כדאי לי להמשיך במערכת יחסים הזאת ולהיות תחת חוסר בטחון או לנתק את הקשר. הוא מאוד חשוב לי ויש בי ברבה צדדים שלא רוצים לאבד אותו אז קורה לי הרבה שאני שואלת את עצמי האם אני אוהבת אותו באמת? בגלל מה שהוא? או שפשוט כבר טוב לי איתו ואני יודעת שהוא אוהב אותי. זאת הדילמה הרצינית שלי. איך אני אוכל לדעת אם זו אהבה אמיתית או לא? האם אני צריכה בכלל להחליט, או שפשוט ללכת עם זה ולראות מה יהיה ותמיד להיות מודעת לזה שיש לו בעיה ולחיות בחוסר אמון? או שכדאי לי, למרות שזה קשה לי מאוד, לנתק את הקשר? האם תקופת הפסקה זה פיתרון? ואם כן אז איך מחליטים לכמה זמן? מה אני והוא אמורים לעשות בזמן הזה??? יש לי עוד מליון שאלות אבל אני מאוד אשמח ואודה לך אם תענה לי על אלה. בתודה .a.
מנהל פורום פסיכותרפיה
