שאלה

ד"ר רובינשטיין שלום, יש לי שאלה שמלווה אותי הרבה זמן. אני בת 22 ואני יכולה להודות שרוב חיי אני רודפת אחרי הדבר הזה של ירידה במשקל עשיתי אינספור דיאטות וניסיונות להגיע למצב שבו אני יכולה לומר על עצמי שאני רזה, זה מעולם לא קרה אמנם היו ירידות וכמובן גם עליות. אני מוצאת את עצמי לעיתים קרובות במין אטרף כזה רק לאכול כמו אישה בהריון ולאו דווקא רק כשאני במצב רוח ירוד. אני לא מצליחה להבין את הסיבה לדבר הזה וזה משגע אותי נכנס בי מן רצון עז כזה שלא מניח עד שאני עומדת על סיפוקי מיותר לציין שלאחר זה אני מרגישה אכזבה ושנאה כלפי עצמי.והדבר קורה לאו דווקא כשאני מנסה לרזות אני לא מצליחה להבין למה אני לא בן אדם נורמלי שאוכל כשהוא רעב ולא יותר מזה. אני בטוחה שהתופעה מוכרת , יש לך עצה איך להתמודד? תודה

שלום ליב, אפשר לטפל בתופעה ע"י שילוב של טיפול תרופתי, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ודיאטנית, אך לשם כך יש צורך באבחון במרפאה להפרעות אכילה. האכילה המיידית מנחמת ומהווה סיפוק מיידי המשקיט תסכולים עמוקים יותר. אם בנוסף את סובלת מדיכאון ו/או חרדה, חלק מהתרופות ממשפחת SSRI (למשל, פרוזאק או פאבוקסיל) מפחיתות את התיאבון לפחות בתחילת הטיפול. בחבילה הטיפולית יש לשלב התייחסות לתסכולים עמוקים יותר יחד עם טכניקות לשליטה עצמית במישור ההתנהגותי, דיאטה מתאימה ואולי טיפול תרופתי. ייתכן שאת נמשכת למאכלים עתירי סרוטונין (למשל, שוקולד, עוגות, לחם) ואז קיים מקום לשער שהולכת הסרוטונין איטית מדיי, דבר הרומז על דיכאון המוסווה ע"י הפרעת האכילה והטיפול הוא בין היתר ע"י תרופות המעכבות ניצול חוזר של סרוטונין. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org