גבולית על גבול החיים והמוות.

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

06/01/2006 | 02:27 | מאת: חיה על הקצה

אובחנתי כסובלת מהפרעת אישיות גבולית. אני נפגעת תקיפה מינית מתמשכת מהילדות ובעלת נטיות דכאוניות ואובדניות מאז גיל 15 . לפני כשנה וחצי לקיתי בדיכאון מז'ורי עם 2 ניסיונות התאבדות שכשלו. מאותם ארועים החילותי לראשונה טיפול בכדורים נוגדי דיכאון ואני מטופלת בהם מאז ועד היום. עד לפני שנה וחצי תפקדתי כלפי חוץ כמתבקש. חיי תמיד היו רווי מהמורות ותנודות חדות. אך בסך הכללי תפקדתי היטב בעבודה, בלימודים, ועם חברים ובילויים. המהפך המשמעותי החל בדיכאון הידוע לשמצה לפני כשנה וחצי כאשר חצי שנה לאחריו החלמתי מהמחלה הנוראה פחות או יותר והייתי בשלבי הבראה מואצים ולמדתי קורס מקצועי שחלמתי עליו. יום לאחר סיום הקורס(לפני כשנה) עברתי אונס טראגי ומאז לא התאוששתי ולא חזרתי לתפקוד תקין אם בכלל. הפכתי לבחורה שסובלת מפוסט-טראומה. ממעטת לצאת לבילויים. יוצאת רק לסידורים דחופים ולנסיונות טיפוליים שונים ומשונים. וברמת הבילוי והשחרור מתרועעת רק עם החבר שלי שהכרתי באקראי ממש. ועם חברות וידידים רק בטלפון! אהובי מבוגר ממני ב30 שנה!(תסביך אלקטרה) הוא אוהב, דואג, מחזר אחרי ומאוהב בי עד כלות הנשמה אך אליה וקוץ בה: הבחור מעשן לעיתים תכופות חשיש בלבד-הרגל של שנים שעם כל הרצון הטוב שלו לא מצליח לזנוח לטובתי(אין לו אלטרנטיבה תרפויטית ומרגיעה אחרת), הוא לא מסודר(לא מוצא את עצמו בעבודות)יש לו התקפי זעם שאני מכירה מהבית ומעצמי וזה מפחיד, מאיים ומלחיץ אותי. הוא אדם פזיז ואימפולסיבי ומאד לא מתון ושקול, הוא מאיים עלי חדשות לבקרים שאם אעזוב אותו הוא יתאבד וכדומה.. אך בסך הכל טוב לי אתו, אני מוגנת לצדו ויודעת שהוא תמיד יהיה שם לצדי. הוא נשמה טובה שיקטוף את הירח למעני, הוא תלוי בי כמו אוייר לנשימה והוא סובל מחרדת נטישה עזה. אתה יכול להבין שעם הפרעת האישיות שלי חיוו אינם קלים לצדי ואני בהחלט מוסיפה לו שמן למדורה ויכולה לעיתים להוציא כל בר דעת מהישוב- מדעתו! לאחרונה הדרמות ההדדיות החלו לצבור תאוצה והם מכלות בי את כל האנרגיות! תופעת הריחוק- קירוב וחוזר חלילה במהירות כה מסחררת מטריפה את דעתי המשובשת בלהוו הכי. התחלתי גם לסבול מהתקפים דכאוניים לאחרונה והוא יוצא מגדרו לשמח אותי אך משהו בי מת!התמוטט! אין לי כח לחיות בצל חייםכל כך לא יציבים! כל כך לא צפויים! כל כך מסעירים, דרמטיים וסנציונים!נודים ומלנכוליים. או מאניים עד כדי חוסר עיכול! שקט נפשי אני מבקשת. וכבר שנים שלא טועמת מהנירוונה החלומית הזאת! עייפתי!נשברתי, נגמרתי! אני יודעת בוודאות שיש לי מוצא מהחיים הללו אך זה המוצא האחרון שאני שומרת לעצמי לרגע הקריטי והבלתי נסבל. מהיכן מתחילים אם בכלל?

לקריאה נוספת והעמקה
06/01/2006 | 11:31 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, קראתי בעיון את פנייתך והמלצתי לך היא לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינאמית (על הגישות השונות תוכלי לקרוא בכתובת http://www.gidifaq.home-page.org) עם המשך הטיפול התרופתי במקביל, כמובן. אתר מצוין, שבו ניתן לקבל גם תמיכה נפשית ברשת וגם טיפול ע"י אנשי מקצוע המתמחים בפגיעה מינית, נמצא בכתובת http://www.macom.org.il. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

מנהל פורום פסיכותרפיה