שנאה עצמית

אני בת 30 אם לילדה שלא גרה איתי בכלל גרה עם בעלי לשעבר. אני נמצאת במצב סטטי שלא משתנה כבר שנים מאז שאני זוכרת את עצמי אבל עד שקרה המהפך בחיי שלטתי על זה ואיכשהו התגברתי עד שפגשתי גבר ששינה את חיי. עזבתי הכל בשבילו גם את בעלי וגם הבית ובעלי לשעבר נלחם על הילדה וניצח והפסדתי הכל וגם את הגבר שלמענו בעצם עזבתי הכל. כבר מעל שנתיים שאני מחפשת עבודה ולא מוצאת ואין לי בטחון כמעט לצאת מהבית. יש לי הרגשה שאני מכוערת מגעילה דוחה ושאף אחד לא מקבל אותי לעבודה בגלל החזות שלי. האמת שאני כל היום מתבוננת במראה ורואה בחורה מכוערת מגעילה שבעצם לא שווה כלום ומתפללת לאלוהים שיקח אותי כבר כי אין לי מה לעשות כאן יותר.אני שונאת את עצמי נורא ולא יודעת יותר מה לעשות.

שלום טלי, את מתארת את חייך כתלויים באופן קיצוני בהערכת הזולת, כשאת עצמך אינך מהווה כל מקור שניתן להישען עליו ולשאוב ממנו ביטחון. המלצתי היא לפנות לטיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי משולב. הטיפול התרופתי ייצב את מצב רוחך לרמה נסבלת ואז גם תוכלי להפיק תועלת מהטיפול הפסיכולוגי שיהיה מכוון להעלאת הדימוי העצמי שלך. אני ממליץ לך לעשות זאת בדחיפות! בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org