מטפלת שהיא רק שלי...

שלום ד"ר, אני בטיפול כבר המון זמן (קרוב לשש שנים),ועדיין יש לי את התחושה שאני רוצה שהמטפלת תהיה רק שלי ....למה זה עדיין קיים ....?אני מרגישה קרובה אליה יש לי את תחושת הביטחון אין ספק שהטיפול שינה את חיי בעיקר בתחושה שלהיות קרוב ולא לפחד להחשף ....ולהיות אתה בלי כל המסכות וזה מתבטא גם בחיי היום יום ולא רק בטיפול ...אבל עדיין יש לי את תחושה הזו ..וזה משגע אותי (אני לא יודעת אם זו רכושנות ).אז מה זה?

שלום אני, המשאלה שלך נשמעת לי משאלה טבעית ונורמאלית. אני לא יודע אם האנלוגיה מלאה, אבל קנאה בין אחים במשפחה היא תופעה מקובלת מאוד ובצד יחסים טובים מאוד שיכולים להיות קיימים בין אחים, יש רגעים של מלחמה על תשומת הלב של אחד ההורים או של שניהם. במקרה שלך אין ספק שהמטפלת ממלאת תפקיד הורי, אלא שאת אפילו אינך מכירה את ה"אחים" שלך, כלומר, את המטופלים האחרים, כך שיוצא לך לחוות רק את ההיבט הגזלני שלהם: הם לוקחים לך את אמא - ותו לא. אני חושב שרכושנות היא היבט טבעי ולגיטימי בכל קשר משמעותי. אולי זה לא עונה על מה ששאלת, רק בטיפול ממושך כל כך חשוב מאוד להיות עם היד על הדופק ולשמור שהטיפול לא יהווה תחליף לחיים עצמם. ודאי שאת חיה חיים מלאים בצד הטיפול המשמעותי הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

גם אני מרגישה ככה. רק רציתי להגיד לך. לרגע חשבתי שאני כתבתי את ההודעה הזו ושכחתי. אבל מאחר ואני לא כותבת פה הודעות אלא רק מגיבה לפעמים אז זה כנראה לא הייתי אני (-: אבל זה באמת ככה. אם זה מנחם אותך את לא היחידה שבא לה להעיף את כל המטופלים האחרים קיבינימט ולהישאר המטופלת היחידה... הפסיכולוגית שלי אמרה לי שזה נכון שיש לי אחים שאני לא מכירה בכלל אבל הם אחים "אקולוגיים" הם נמצאים שם בסביבה. אולי את אחת מהן (;