האם יש מקום לטיפול?

אמא שלי נפטרה כשהייתי חיילת, מסרטן. מעולם לא הלכתי לטיפול. נראה כי התגברתי לבד,בכיתי הרבה ואחר כך הדחקתי מה שהייתי צריכה, למדתי התחתנתי ילדתי , הכל לפי הספר. נראה לי שהדחקתי הרבה מכל מה שקרה, אך בינינו אין יום שאני לא חושבת עליה ולא מצטערת שהיא לא רואה אותי ואת משפחתי ולא פעילה בחיי... אני רוצה לדעת אם יש מקום לטיפול, הרי לכאורה אין לי בעיה מיוחדת, הכל רגיל ומתנהל כשורה,אך פעמים רבות אני חושבת על חיי ואומרת הכל היה שונה אילו היא הייתה חיה, אולי היה חוסך ממני הרבה טעויות שעשיתי... אשמח לתשובה הדר

שלום הדר, כשאת כותבת "לפי הספר", אני לא יודע על איזה ספר את מדברת. הדחקת רגשות היא לא דבר שמומלץ באף ספר. נראה לי שבעצם כבר החלטת לפנות לטיפול ואת בעצם מבקשת לגטימציה לפנות. אני מקווה שהפנייה לפורום הזה תהייה הצעד הראשון לקראת פנייה לטיפול פסיכולוגי פנים אל פנים. להערכתי, דילגת על תהליך מאוד חשוב של התאבלות על האובדן העצום של אמך שמתה ממחלה שהיא בדרך כלל ממושכת וגורמת ייסורים (כך שלא היה לך קל גם לפני מותה). הדחקה כזו כמעט תמיד גובה מחיר וכדי שהמחיר הזה לא יהיה גבוה מדיי אני ממליץ לך כאמור לפנות לטיפול ויפה שעה אחת קודם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

קיבלתי את התשובה צדקת ותודה. "לפי הספר" התכוונתי "לפי החוקים" בהקשר של לימודים אקדמאיים, נישואין וילדים ולא להדחקה, כלומר לא נתתי לעצמי לשקוע באבל ובדיכאון אלא המשכתי בחיי, הדחקה זה משהו פנימי שלי ואני לא יודעת אם זה רצוי. אם לא הייתי מדחיקה איך הייתי מתגברת? איך מתגברים אם לא ע"י הדחקה...?? בתודה הדר