קושי.

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

29/11/2005 | 19:37 | מאת: אח

שלום, אחותי בת ה 24 נפרדה זה עתה מבן זוגה בקשר שנמשך למעלה משנה. אני בתור אחיה הגדול,רוצה להיות שם בשבילה ולעזור ככל שאוכל. בשלב זה היא מתקשה להתמודד עם הפרידה הטריה. הצעתי לה את עצמי,בכל שעה שתרצה והשאלה שלי היא מה עליי לעשות בכדי להקהות את הכאב. קשה לי מצד אחד מול תחושת חוסר האונים שלי שמתבטא בחוסר היכולת לעזור ומצד שני לחוות את הכאב שלה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
30/11/2005 | 09:59 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אח, אני חושב שעשית את המקסימום שאתה יכול לעשות כאח ואתה בהחלט ראוי להערכה על כך. עם זאת, פרידה היא כמו אבל ולאבל שלבים משלו. לכן, אין בשלב זה אפשרות להקהות את הכאב, וזו גם לא צריכה להיות המטרה, אלא להפך: רצוי להרגיש את הכאב עד תום ולא להדחיקו. כאב לאחר פרידה מבן זוג משמעותי הוא תחושה טבעית ונורמאלית, שלא צריך להילחם בה. במשך הזמן, ואם אחותך תחליט להיעזר בך, אז גם בעזרתך, הכאב יישאר באופן חלקי אמנם אך יפנה את מקומו לצורת התמודדות מסתגלת יותר. חשוב מאוד לא להתווכח עם הכאב ולא "לנחם" ו"להקהות", אלא להקשיב לכאב של אחותך ולהיות שותף לו. כמובן, זאת בתוך מסגרת זמן של מספר חודשים. אם הכאב הופך להיות כרוני, יש לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

מנהל פורום פסיכותרפיה