שאלה

שלום, שאלה מעט כללית. מה מאפיין את הגישה "הלא מצבית" DISPOSITIONAL APPROACH והגישה הקוגניטיבית. מתי משתמשים בכל אחת מהגישות. תודה מראש

שלום שואל, Dispositional approach היא גישה אישיותית הרואה את האדם כבעל תכונות יציבות ועקביות. לא נתקלתי במושג בהקשר טיפולי, אך מטבע הדברים, ההשלכה הטיפולית של גישה זו היא שיש לטפל באדם כיצור שלם באמצעות טיפול פסיכודינאמי (תקציר על הגישות הטיפוליות השונות תוכל לקרוא בקישור הבא: http://gidifaq2.home-page.org/ ). גישה זו מיועדת למקרים שבהם הבעיה אינה נקודתית, ממוקדת ותלויית-מצב (כמו למשל בפוביה ספציפית מאוד) אלא קיימות בעיות מהותיות המופיעות כמעט בכל תחומי החיים (הפרעות אישיות, בעיות בקשרים ועוד). הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית בטיפול מתאימה יותר לטיפול בבעיות שתלויות במצב, כאשר יש גירויים מצביים ספציפיים המעוררים חרדה (למשל, פוביות שונות, שבהן החרדה מתעוררת בנוכחות גירוי מסוים). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org