חרדת נטישה

ד"ר נכבד בן 39 נשוי ואב לשלושה מזה כעשרים שנה חי יחד עם אישתי בת ה-35 בילדותה בערך בגיל 3 התגרשו הוריה היא חיה אצל מטפלתעד השעה 16 ולאחר מכן אמה אספה אותה לביתם וכמובן הרעיפה עליה אהבה ומסירות רבה בגידולה גם היחסים עם האב(ז"ל)היו טובים אם כי הם התראו אחת לשבוע בביתם של הסבתא היא קיבלה האהבה וכסף גם מהאב יש לציין כי במהלך השנים אמה לא התחתנה ואשתי הייתה לבת יחידה הכרתיה בגיל 14 בבית הספר עם האהבה גדולה הייתי בן 17 שנים התגיסנו היינו יחד במהלך שירותי הצבאי וכנ"ל היינו יחד כל הזמן שאפשר(אני התנתקתי מחברים וגם היא מחברות יחד יחד יחד ) האהבה גדולה מריבות גדולות בעיקר על "מתי תבוא -אל תאחר לאן אתה הולך מאז שאנו מכירים תמיד אני הצד שהולך ובא עם השנים נולדו הילדים מקום ההעבודה תמיד ליווה אותנו מתי מתי יש לציין כי מאז שאני זוכר את עצמי תמיד לא חשתי בנוח מול שאלות אלו גם היום בתפקיד בכיר, קבענו על מנת שלא יתעוררו ויכוחים שיכולים להמשך שעתיים על 15 דקות איחור מהשעה הקבועה ביננו.(לאחר שנניח אני "מאחר שלוש פעמים רצוף" אין את היכולת ההבנתית הבסיסית של עלות מול תועלת .עבודתי נמשכת כ11 שעות בממוצע במהלך הויכוכים רעיתי אינה שמה לב לנעשה סביבה ילדים שמקשיבים או יותר נכון שומעים את הויכוכים הכל כך דבילים על האיחור. היום אני במצב של הימלט כפי יכולתך להליכות בחוץ איני אוהב להיות תחת לווין של מה קורה היכן אתה וכו. עלינו היום על מושג שיכול להוות עבורנו פריצת דרך היות ויש הבנה גם מצידה להכרה במושג "חרדת נטישה" האם ייתכן על פי הסיפור ?וכיצד מטפלים יש לציין כי התחושה שלי היא שרק איתי סובב המעגל שלה עוד יש לציין כי ברגע שהיא עבדה (כרגע מובטלת שבועיים) וכשהיא בין חברות לעבודה העסק של "ההתקרצצות" יורד פלאים במהלך היום בלבד עדין מחכה לשעת השין האם זהו חלק מהסיפטומים של החרדה? לתשובתך המנומקת אודה מקרב לב אין כוח האמת שלא נשאר היה המון ועכיו אין תודה מראש.

שלום דוד, מתיאוריך עולה צורך חזק שלך להגדיר את הבעיה כבעיה של אשתך, שגם אתה סובל ממנה. אני לא חושב שזו גישה בונה לפתרון הבעיה, שכיום היא בעיה זוגית של שניכם. כדי לריב שעתיים על איחור של 15 דקות דרוש שיתוף הפעולה שלך במריבה. ייתכן שלהיסטוריה של אשתך יש חלק ביצירת הבעיה הזוגית וייתכן שלא, אך הגדרת אשתך בתפקיד ה"בעייתית" לא יועיל כאן. המלצתי היא לפנות לטיפול זוגי ולהציג את הבעיה כבעיה משותפת שמפריעה לשניכם ולמשפחה כולה, תוך נכונות שלך להכיר בחלקך בבעיה ושיתוף פעולה במציאת הדרכים לפתרונה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org