התמודדות עם ריקנות כרונית
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני בת 23 עם עבר קשה ביותר. אובחנתי כסובלת מבורדורליין ואני כל העת חשה ריקנות כרונית שאוכלת אותי עד כדי רצון לשים קץ לחיי(עברתי כבר כמה ניסיונות התאבדות שכשלו). וזאת ללא כל יחס סביר לעשיה ולפעולה בשטח. גם כאשר אני תומכת ומסייעת לזולת ואני אלטרואיסטית בנשמתי-האושר הנפשי והרוחני הפנימי שלי הוא רגעי ואפסי ולא עמוק ועילאי. כל ניסיונות הטיפול עד כה עלו בתוהו. אני מטופלת כעת בתרופה נוגדת דיכאון ובמקביל בפסיכותראפיה ואין כל חדש תחת השמש. ישנם הקלות בסימפטומים הדיכאונים אך הריקנות הבסיסית נותרת בעינה ובמלא חומרתה. האם יש דרך טיפול חדשה או פריצת דרך שטרם שמעתי עליה לטיפול בהפרעת הבורדורליין? ובמיוחד לטיפול בריקנות הכרונית ובחוסר הסיפוק התמידי שלי מהחיים? או שעלי להתמודד איך לסבול עם זה ולשרוד את הריקנות הכרונית עד מותי?
שלום לך, קשה אפילו להשתמש בכינוי שבחרת כשקוראים את פנייתך, שבה את מתארת בצורה כל כך כואבת, רגישה ומדוייקת את תחושותייך, שכמובן אין כל טעם להתווכח איתן. בטיפול בהפרעת אישיות גבולית, כמו בכל הפרעה אחרת, יש להבחין בטיפול בין חלקים שניתנים לשינוי וחלקים שיש להשלים איתם ולא "ללכת עם הראש בקיר" כדי לשנותם. אל תביני מכך שהריקנות אינה ניתנת לשינוי, אך הטיפול הפסיכותרפויטי בהפרעת אישיות גבולית הוא ארוך ודורש סבלנות רבה הן מהמטפל והן מהמטופל. גם הפחתת העוצמה של הסימפטומים הדיכאוניים באמצעות טיפול תרופתי חשובה ביותר. אולי עיסוק באומנות ובכתיבה וכל דרך הבעה יצירתית אחרת תוכל להשלים את הטיפול הפסיכולוגי ולמלא את תחושת הריקנות במידה מסויימת. ייתכן מאוד שכדאי לשקול הוספת טיפול בהבעה או באומנות או בפסיכודרמה הן כאפיק נוסף להבעת הרגשות הסוערים שלך והן משום שאת כנראה מאוד יצירתית וכל ביטוי של יצירתיות ממלא את האישיות ומפצה על תחושת ריקנות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org
האם ישום שיטת הלוגותראפיה שהגה ויסד דוקטור פרנקל יוכל לשחרר אותי מבועת החיטוט העצמי ולספק לי הסחת דעת אתגר וסיפוק כלשהוא בחיים הריקנים שלי? האם כפילנטרופית הסובלת מנטיות דכאוניות יועיל לי טיפול אינטנסיבי בזולתי הסובל ממצב זהה? או שיהא זה טעם לפגם?
מנהל פורום פסיכותרפיה
