מיחושים מלחץ?
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום רב! אני בת 38 אם ל3 ילדים נפלאים.לפני כחצי שנה עברתי ארוע לא נעים.החלו אצלי רגעים פתאומיים של חולשה.(ערכתי את כל הבדיקות שיכולות להיות).גם CT מוח, בדיקות דם, מבחן מאמץ יעוץ קריולוגי וכו. המיחוש הזה הוא פתאום לא התראה אני מרגישה רגע של חולשה על כל הגוף ודפיקות לב כמובן. בעבר הייתי מאוד נלחצת בוכה ופחדתי לצאת מתחומי הבית, רק לעבודה שאיני צריכהלנסוע... לאחר התייעצות עם הרפא משפ' סיכמנו שהמצב הזה כנראה מלחץ כמובן כככללל הבדיקות תקינות. (יש לי קצת MVP? אך אני במעקב לפי הקרדיולוג הכל בסדר. המחושים אלו עברו ועכשיו חזרו לקראת החגים לחץ בעבודה בבית וממש מדי יום אני מרגשה פתאום את החולשה. אני לא מחליפה צבעים בפנים בכלל אףצ אחד לא שם לב שמשהו עובר עלי אם אני לא אומרת. מלחיץ אותי מאוד כל התחושות אלו. יש לי איכשהו שליטה על זה.ביום של החג כל היום חשבתי שאני מקווה שאני ארגיש טוב וכמובן איך שעליתי לאותו הרגשתי חולשה כמו שמרגישים בחדר סגור. זה רקורא לי גם במעליות או כשהילדים חולים. אני ממשיכה לתפקד רגיל בכל המובנים אבל ברור שזה משפיעה על איכות חיי. שבוע הבא אני אמורה לנסוע לאילת לנופש עם המשפיחה וכבר חוששת שאני לא ארגיש טוב ואעשה הצגה לבעלי.אני רוצה לצאת מזה ומשתדלת לא להתייחס אך אני סובלת בשקט ומפחיד אותי שזה משהו אחר ולא עולים על הבעייה. היום שוב חזרה החולשה ריפיון בגוף באמצע עבודה כשני בישיבה מול מחשב.תחושה רגעית מאוד לא נעימה.היתכן שיש מקור למצוא את הסיבה? או אצטרך מכאן לחיות עם הדבר, כאשר לרופא המשפחה אין תשובות. הייתי רוצה יעוץ או כיוון. תודה וגח שמח. אישה מודאגת.
על פי כל התסמינים שמנית את סובלת ככל הנראה מהפרעת חרדה כוללנות בנוסף לחרדה הקלאוסטרופובית(פחד חולני ממקומות סגורים). מייעצת לך לפנות ליעוץ וטיפול פסיכיאטרי לאשש את ההפרעה ובד בבד לפנות לטיפול בשיטה התנהגותית קוגנטיבית להתמודדות יעילה ולטיפול ממוקד- קצר מועד- להקלה בתסמיני ההפרעה. בהצלחה ושנה טובה.
שלום מיר, על פניו נשמע שאם עברת את כל הבדיקות הדרושות ונשללה כל סיבה אורגנית, יש מקום לבדוק את קיומם של לחצים נפשיים בחייך. יכול להיות שאת נמנית על אותם אנשים רבים, שקשה להם לבטא את המצוקות שלהם באופן מילולי והם עושים זאת באמצעות גופם. את נשמעת דאגנית וכבר חוששת למה שיקרה לחופשה הקרובה, כך שחרדה, דאגנות ואולי גם דכדוך אינם זרים לך, והייתי מציע לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org