קשה קשה

אני בן 23 אחרי שנה שאני משוחרר מצה"ל.לא מצליח להחליט מה ללמוד ואני מתלבט בין קיצון: משפטים ותקשורת או קולנוע וטלוייזה. הרוב אומרים לי שמתאים לי יותר משפטים. הבעיה היא שאני מתעניין הכל ...באמת מתאים לי משפטים אבל אני מפחד מאוד שלא אתן דרור ליצירתיתיות שבי... כל חיי תמיד הלכתי על "בטוח"... וכעת הבעיה היא ההרשמה לקולנוע וטלוויזה נסגרה בת"א והאופםציה היא או ללמוד משפטים היכן שהתקבלתי(ואגב מחיר ה"טעות" הוא 30 אלף שח)... או לחכות עוד שנה... אני מרגיש שאני רוצה כבר ללמוד (גם זו הייתה התלבטות..) ולהתחיל את דרכי.. ואני לא יודע מה לעשות..עשיתי מבחני התאמה שאמרו לי בכלל שמתאים לי שיווק ופרסום ...אני בטיפול פסיכולוגי והוא לא מצליח לעזור לי בענייין... אני חש שכל החלטה היא גזר דין...כלומר אם אבחר במשפטים זהו חיי הולכים לכיוון הזה ...ואולי זה טוב ואולי לא אבל זה קביעת גורל...ולהפך.. בא לי פתאום (אחרי שהיתי נעול על משפטים תקשורת) ללמוד קולנוע וטלוייזה,אבל אני מפחד מההשלכות..(בזבוז של שנה, האם זה מתאים לי באמת,? ) ... זהו מחר זהו המועד האחרון שאני יכול לשלם את המקדמה למשפטים ואם לא-לא אלמד ... אני מדמיין את עצמי בעוד כמה שנים בהמון מובנים: אולי עורך בכיר בחדשות? אולי בעל משרד פרסום לייעוץ פוליטי? משהו בסגנון...ומשפטיםן ותקשורת זה תואר טוב לשני תפקידים אלו אבל התואר של טלוייזיה הרבה יותר הארד קור ומעשי... והאווירה שם יותר יצירתית כזו. אני ממש ממש מבולבל..אחרי שהחלטתי כבר סופית שאני הולך למשפטים פתאום אני חש פחד וחרטה... בבקשה תייעץ לי דחוף...תודה

ברמה העקרונית: בכל מקרה בתהליך קבלת החלטה אתה מבכר דבר על חשבון השני ובעצם מוותר על האופציה השנייה- תהא אשר תהא. הפחד המצמית שלך מעצם הבחירה מוביל אותך לחוסר אונים ואוזלת יד ואתה מאבד את החבל משני קצותיו. וכפי שציינת אתה קרוב לפספס את הרכבת בשנה זו. ברי לך כי בחיים לא ניתן לאכול את העוגה ולהותיר אותה שלמה. אך החשש שלך מקבלת החלטה שתדחוק את רעותה לפינה הוא כה חזק אצלך שאתה מעדיף לא לטעום מהעוגה ופשוט לא להחליט לכאן או לכאן ולהישאר בעמדת המתלבט. עצתי לך תבחר במה שעל פי שלל הנתונים- תראה לנכון, ואל נכון. ומקסימום תשא בתוצאות. העולם רווי בניסוי וטעיה. בניסוי ותהייה. והחיים הנם האוניברסיטה הטובה ביותר. ברמה הפרקטית והפרגמטית: אף חלומי היה ללמוד משפטים, בשל הכושר הוורבאלי בו ניחנתי, בשל ההבנה לעומק, העקשנות הבלתי נדלת ונלאת שלי, החתירה לצדק אתי וחברתי, כושר האבחנה, חדות הראיה, מהירות המחשבה, והיכולת שלי לנהל משא ומתן ברמה גבוהה אך דע עקא שלמרות האלמנטים שמניתי חסר לי אלמנט הכרחי והוא: הירידה לפרטי פרטים, חתירה בלתי נלאת לשורות הקטנות, שהנה חיונית ומהותית בלימוד משפטים וקל וחומר בלהיות עורך דין מוצלח ומצליח. ועל כן גנזתי חלומי הגרנזיוזי זה מכבר בידיעה ברורה שבחירה במשפטים רק יתתסכל אותי ולא תביא לידי ביטוי את היצירתיות שבי, את הפילנטרופיות הטבועה בדמי, את הצורך בחברה ערה, את "יצר החיים" (חרף כל המשברים), את הגירוי האינטלקטואלי האין סופי, את הצורך העז באינטראקציה חברתית, את הנטיה להימצא בדינמיקה קבוצתית מגוונת, את הצורך בשינויים ובאקשן, את אלמנט התחרותיות וההשגיות שלימודים אחרים מספקים לי ומאתגרים. עליך לקחת החלטה לא רק בשל השואו והמעמד שהיא תקנה לך ולא רק בשל התדמית המלומדת והרצינית והיציבה אולי כלפי חוץ שתשיג על ידה. כי אם לחשוב על אותם אלמנטים מינורים כביכול אך משמעותים ומהותים לגביך ולגבי השארותך בלימודים ושתחזיק מעמד אף בעבודה שלאחר מכן באמצעות יצירת סיפוק ואתגר הבנויים עליך. עליך לשאול את עצמך: האם לימודי המשפטים לא ישעממו אותי? האם אני בנוי לשבת מול חוזים ולקרוא את השורות הקטנות פעם אחר פעם? האם אני בנוי לעבודה שרובה ככולה אדמניסטרטיבית? האם אני רואה עצמי מול המחשב כותב ומגיש תביעות ומדייק באותם סעיפי חוק המשתנים חדשים לבקרים?האם אני צופה עצמי מנהל מרדפים אחר נתבעים? האם אני מדייק בפרטים וקורא את השורות הקטנות או שניחנתי בפרספקטיבה רחבה יותר? האם אמת הצדק היא נר לרגלי וכל שוחד לא יסנוור ולא יעוור אותי מאמת האמת, היושר והצדק? האם אני חפץ להיות במעמד זה על מנת לנקום ולחרוץ גורלות או על מנת לייצג את החוק ולמצות את הצדק במסגרת החוק? ועוד כהנה וכהנה שאלות שינחו אותך בדרך הנכונה ויכריעו את הכף למקצוע שהולם אותך יותר ממשפטים או אולי בחירה בצורה והתביתות ברורה במשפטים דווקא. באם מגמת שיווק ופירסום הולמת אותך כדבריך: קולנוע וטלויזיה בהחלט ישקפו נאמנה יכולות אלו שלך. תנסה לציין יתרונות מול חסרונות מול כל מקצוע אפשרי בו אתה מתלבט ומתחבט וכך תחוש ביטחון מלא ונשיאת אחריות לגבי הבחירה הסופית שלך. זהו אכן בחירה הרת גורל, אך עדיין רלטיבית וניתנת לשינוי. ומקסימום יהיו לך תארים מגוונים שישרתו אותך במגוון תחומים ויעשירו את עולמך הפנימי והחיצוני. מקווה שעזרתי כהוא זה באנדרלמוסיה המחשבתית .

יש לי בעיה דומה ואני עדיין בצבא. אני חושב שאצלי הבעיה היא שאני חושב בכוח על המקצוע, אני מכריח את עצמי לבחור מקצוע כי יש בי איזה צד שכל הזמן מציק לי מה עם מקצוע לחיים. וזה מעיק.. אני מגיע להבנה בזמן האחרון שאני מנותק מהרצונות האמיתיים שלי בגלל איזה יישות פנימית שגורמת לי להרגיש כאילו אני חי במצב הישרדות (גורמת לי להיות רגיש לכסף, לאוכל, ל"המשכת השושלת" וכו'...). אני חושב שאני צריך לעבור מסע גילוי עצמי לפני שאני אוכל באמת להחליט איזה מקצוע אני לומד, תבדוק אולי המצב ככה גם אצלך, נשמע ככה, או שאולי אני סתם עושה השלכה...

שלום גולש, ייתכן שזכרוני מטעיני, אך כבר התייעצת מספר פעמים בפורום הזה לגבי הבעיה הזו, אלא אם כן ישנו בחור נוסף בגילך המתלבט בדיוק לגבי אותם תחומים. על כל פנים, כמו שיעצתי לו או לך בזמנו, כאשר המאזן בין היתרונות והחסרונות של כל אופציה שקולים כל כך, אין כמעט אפשרות לטעות וכל החלטה היא החלטה נכונה. כאשר בוחרים בין אפשרויות תמיד משלמים מחיר יחסי על ההפסד שבהחמצת ההזדמנויות האחרות. נראה לי שקשה לך מאוד לקבל עובדת חיים זו ויש מקום לבדוק האם התלבטות "הרת-גורל" זו מאפיינת אותך בתחומי חיים נוספים. אם כן, כנראה מדובר בבעיה אישיותית אובססיבית שמצריכה טיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org