בעיית שקרים

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

01/10/2005 | 22:50 | מאת: עופר

שלום וערב טוב, לפני מספר חודשים נכנס חבר חדש לחיי, בנאדם מדהים, קשוב, ועוזר בכל בעייה. פשוט חבר טוב. עם הזמן שמתי לב לכל מיני הבטחות וסיפורים שהוא מספר שהם פשוט שקר גמור. בהתחלה לא הצלחתי להבין מדוע הוא משקר לי כל כך הרבה. ניסיתי לחפש סיבות, אולי לא הייתי בסדר איתו? או שמשהו מציק לו? כשה"סיפורים" שלו נעשו יותר ויותר לא הגיוניים הבנתי שמשהו לא בסדר, הוא התחיל לדבר על נסיעה דמיונית לארה"ב, על סכום לא מבוטל שזכה בלוטו, על רישיון נהיגה שאין לו ואפילו על אלימות בתוך המשפחה. התחלתי לקלוט שמשהו לא בסדר. התחלתי להתעניין בין חבריו האחרים, מסתבר שגם הם מודעים לבעיה. ישבתי ודיברתי עם כולם וניסיתי להעלות פתרונות לבעיה, אך אפחד לא היה מוכן לסכן את עתיד החברות שלו איתו. ובצדק... גם אני מפחד להעלות את זה בפניו, אני חושב שהוא יכחיש ולא ימשיך בקשר איתי. לכן אני פונה לעזרה פה, מה עליי לעשות, איך אצליח לעזור לו עם הבעיה ועם זאת להמשיך בחברות? אני באמת מעוניין ורוצה לעזור לו.

לקריאה נוספת והעמקה
02/10/2005 | 22:03 | מאת: מופרעת

חברך ללא צל של ספק מצוי בבעיה קשה. השקרנות שלו הנה פתולוגית ואין כל טעם לעורר פילים מרבצם ולציין לו זאת כל אימת שהוא משקר. כי אז הוא רק ישכלל את שקריו באומנות ובמיומנות על מנת לשדר מהימנות והבעיה רק תעצים ותחריף. מאחר ודרך השקרים הוא מצוי במרכז העניינים ובעצם משיג מנות גדושות של תשומת לב בדרך שלילית, כל שעליכם לעשות, כחביריו- אוהביו, הוא לא להזין את מעגל השקרים שלו, דהיינו: לא להתפעל מהם. לא לחקור אותו יתר על המידה המדודה כאשר הוא מספר אגדה פיקציונית ולא לגרור אותו בלשונו לתסבוכת של שקרים נוספים ופשוט לנסות להתעלם מהם ככל הניתן ובכך בעצם לצמצם כמה שיותר את הרגל השקרים הפתולוגים שלו. שהפכו לו כבר לכח הרגל ולטבע שני. מעבר לכך חשוב כי במקביל תתפעלו באותנטיות ממידותיו הטובות והתרומיות וממעשיו היפים בהזדמנויות שונות, שיבין כי הוא אהוב ומוערך בזכות עצמו ובזכות אישיותו הפנימית האמיתית ולא בזכות מסת השקרים והעולם הדימיוני והבדיוני שהוא טווה לכם . יתרה מכך על מנת לסרס לו את ההרגל המגונה שהסתגל אליו, היה רצוי כי יפנה לגורם מקצועי שיתחקה אחר שורש דפוס התנהגותו זה ויטפל בו בהתאם. אך על פניו, כל עוד זה רק מציק לכם, ולא לו, אין סיכוי כי הוא יפנה מיוזמתו לטיפול במחלת השקרים הפתולוגים שלו, ותתפללו כי יגיע העת שהתופעה תציק אף לו ואז יקח עצמו לידיים ויגש לטיפול. עד אז תבלעו את "הצפרדעים" ותתעלמו מסיפורים בידיוניים פיקנטיים שלו ככל האפשר. בהצלחה רבה.

03/10/2005 | 00:48 | מאת: ערן

הבעיה נראית קיצונית ביותר לפי איך שהוא מספר אותה ולי אישית קשה להאמין ששינוי יחס כלשהו יקל ולו במעט את ההרגל הזה. לפי דעתי הגורמים להרגל הזה מקורם בעניין עמוק וסבוך שלא ניתן להגיע אליו ללא טיפול רציני. יש לי בני דודים עם בעיה דומה ואני יודע על מה מדובר.

05/10/2005 | 20:58 | מאת: ערן

מאחר ואותו אדם נמצא בחברה רגילה ומתפקד כרגיל, השאלה היא מדוע בעיניך קיימת בעיה? שנינו יכולים להסכים שטיפול פסיכולוגי יוכל לעזור לו, אך אני חושב שעליך להבין מדוע תופעת השקרנות מפריעה לך ומדוע היא הביאה אותך אל דפי הפורום לספר על הבעיה. האם נושא השקרנות מעורר אצלך תגובות שאינך מודע להן והיית מעדיף לראות שהבעיה נמצאת אצל חברך? לדעתי אם תשכיל להבין מדוע נושא זה נוגע לך אישית, תוכל להגיע לכמה מסקנות מועילות על עצמך, ואולי ככה אפילו תקבל את הכלים לסייע לחברך. בהצלחה

10/10/2005 | 18:45 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ערן, כוונותיך הטובות כלפי חברך ראויות לציון, אך אני חושש שכל ניסיון לדבר איתו על הנושא יפגע בו קשות והוא לא יהיה מוכן לעימות חזיתי. לצערנו, אנשים מסוג זה גם פונים לטיפול פסיכולוגי רק לעיתים רחוקות. מדובר באיזו שהיא הגנה מאוד חזקה מפני דימוי עצמי נמוך מאוד. ההגנה הזו הייתה יכולה להיות יעילה אילו הייתה מתחילה ונגמרת בפנטזיה שבין האדם לבין עצמו, אך היא יוצרת בעייתיות ביחסים בין-אישיים. יחד עם זה, אתה רואה שהבחור מצליח להיות משמעותי לא רק עבורך אלא גם עבור החברים האחרים שאיתם התייעצת, כך שכנראה יש לו תכונות המהוות פיצוי על השקרנות הכפייתית שלו. המלצתי היא להמשיך להיות חבר טוב שלו ולקבל אותו כמו שהוא, על שקריו, מתוך הבנה שהם משרתים צורך עמוק. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

מנהל פורום פסיכותרפיה