בהמשך למכתבי אתמול.

קודם כל תודה רבה על תשובתך המהירה. רציתי לשאול עוד משהו. שמתי לב כשטיילתי לי בפורום שלא פעם אתה ממליץ על טיפול תרופתי. האם זה הכרחי? מה שאני מתכוונת לשאול זה האם אפשר לטפל בבעיות מהסוג הזה ללא כדורים?אין לי בעיה עקרונית נגד כדורים, אולי בעצם אני קצת מפחדת שנטילת כדורים באון קבוע תאמר לגביי... שאני קצת "קוקו".. ???

שלום שירי, אם את רוצה שאתייחס לפנייתך מאתמול, עלייך להציב את פנייתך בהמשך לתגובה שקיבלת. אני ממש לא זוכר את כל הפניות מאתמול, אבל לגופו של עניין אוכל לומר שהעידן שבו טיפול תרופתי ניתן רק ל"משוגעים" חלף מזמן. מזה 15-10 שנים, מאז הפרוזאק ודומיו נכנסו לשוק, הטיפול בנוגדי דיכאון המעכבים ניצול חוזר של סרוטונין במוח (SSRI) ותרופות דומות המפותחות כל הזמן, חלה הקלה רבה במצבים של אנשים הסובלים מחרדות, דיכאון והפרעות כפייתיות והטיפול התרופתי הזה אף מסייע במידה רבה ליעילותו של הטיפול הפסיכולוגי (שיחות). ישנן רמות מסוימות של דיכאון וחרדה, שאינן מחייבות טיפול תרופתי, אך ברמות גבוהות יותר ובהפרעות כפייתיות יהיה זה יומרני לטפל ע"י שיחות בלבד. נכון שדרושה סבלנות בהתאמת התרופה. לא תמיד התרופה הראשונה היא התרופה המתאימה ביותר. בחלק מהמקרים יש תופעות לוואי וצורך לנסות תרופה אחרת, אך בסופו של דבר, הסבלנות משתלמת ובכל מקרה, תופעות הלוואי חולפות עם הפסקת התרופה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org