לבודדים\ת
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני מאוד מעונינת ליצור קשר עם מי שחש , כפי שאני חשה. רשמתי את הודעתי כמה שורות למטה, ומסרתי אימייל שאת סיסמתו שכחתי........... ההודעה מתחילה ב- "מתי זה ייגמר " ? אז אם יש מישהו\י שכתבו אלי, מצטערת שלא עניתי... בכל אופן, אני אספר שוב: אני בת 22, ומאז הילדות תמיד הייתי מופנמת, לא הייתי מדברת בחברה של אנשים בכלל, אבל בכלל לא. מעולם לא היו לי חברים\ת, לא יצאתי ולא חייתי את החיים בכלל. לאט לאט זה הוביל לדיכאון קל ( דיסתימיה ), שהתחיל בגיל 18. לפני חצי שנה התחלתי לטפל בעצמי, שזה כולל כדורים ושיחות, אני מאודד רוצה לצאת מהמצב הזה ולהשתנות. אם יש מישהו שעובר דבר דומה אני אשמח להיתכתב, ברגעים של שבר כשאין למי לספר, כשמרגישים שאין בשביעל מה לחיות ושנימאס. מחכה לכם בכמיהה, אני...
שלום איה, אני מצטרף לקריאתך. הבדידות קשה עוד יותר בחגים הממשמשים ובאים (http://www.gidi18.home-page.org/). יש באתר דוקטורס גם פורום תמיכה הדדית, שיזמתי את הקמתו, והוא אינו מנוהל ע"י איש מקצוע. אינני יודע כיצד הוא מתפקד כיום. כמו כן, באתר הבית שלי, שכתובתו מופיעה בסוף ההודעה, תוכלי למצוא קישורים למקורות תמיכה נוספים, ביניהם "סהר" וער"ן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org