חיי מתח ולחץ

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

19/09/2005 | 00:44 | מאת: קארין

אני חשה הרבה מתח/ולחץ מהרבה דברים שקשורים למשפחה שלי. אני חייה בפחד מתמיד ומלאכזב את אמא שלי (אפילו אם אני דוחה תור בשבילי בקופת חולים אני פוחדת שהיא תתעצבן מזה). לגבי אבא שלי אין לי הרבה מה להגיד כי במצב טוב אנחנו אומרים שלום ואין בינינו שיחות חוץ מזה. הוא פגע בי (מילולית) הרבה מאוד בחיים שלי ולא רק בי. היא בן אדם עצבני (ניתן אפילו לומר חמום מוח) ועיקש. לגבי אח שלי זה יכול לנוע בין תקופה טובה שבה אנחנו מדברים והכל בסדר עד שיש איזה ריב מטומטם והוא פשוט מפסיק לדבר איתי. אני כבר החלטתי שאני לא משתפת איתו פעולה בשטות הזאת ואני ממשיכה לדבר איתו, כמובן שרק דברים הכרחיים כי הוא לא עונה הכי בחביבות וזה לא נעים. בקיצור, כל המצב הזה, ובנוסף לעובדה שאני מאוד מושפעת ממה שחושבים עלי מסביב גורם לי להיות מאוד מתוחה. כמו למשל: ישבתי היום מול הטלויזיה וחשתי אשמה כל כך גדולה על זה שאני גוזלת מאח שלי את זכות הצפייה. וזאת למרות שיש לו טלויזיה בחדר ולמרות שאני בקושי רואה טלויזיה ופשוט יוצא לי יותר בזמן האחרון כי אני בחופש. אני נורא רוצה לצאת מהבית (לעבור לגור עם החבר) אבל הבעיה היא שעדין אין לי מספיק כסף. תדרש לכך עוד שנה שאני אגור בבית. אני מרגישה שהתקדמתי עם השנים בכל הקשור ללחץ ומתח אבל עדין זה משפיע, וכנראה בעיקר מה שיש בבית (אבל אולי לא רק זה). האם כדאי לי לנסות לשרוד את השנה הזאת ולהמשיך להפיק לקחים ולהתקדם עם עצמי או לפנות לטיפול? כתוב לי בבקשה מה דעתך גם על מצבי.

לקריאה נוספת והעמקה
19/09/2005 | 08:57 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום קארין, הרגשתי היא שאת משלמת מחירים עצומים כדי להשתייך בכל מחיר למשפחה שלך (ואולי לסביבה שלך בכלל) וכאשר מחברים לכך את תחושת האשמה המעיקה עלייך, מתקבלת תמונה של אדם דיכאוני. בזמנו כתבתי מאמר על המחירים הגבוהים שאנשים מוכנים לשלם על תחושת שייכות ואני מציע לך לקראו http://gidi7.home-page.org/ . על כל פנים, המלצתי היא בהחלט לפנות לטיפול. לא כתבת בת כמה אתה, אך בהנחה שסיימת שירות צבאי, אני ממליץ לך בכל פה לעזוב את בית הורייך. עושה רושם שאת מתקשה מאוד לערוך את ההפרדה הפסיכולוגית בינך ובין שאר בני משפחתך וחיה את חייך דרכם. ניתוק פיזי אמנם אינו מבטיח הפרדה רגשית כזו, אך הוא מהווה תנאי הכרחי לכך. זאת, כאמור, בנוסף לטיפול פסיכולוגי הן בדיכאון והן בצורך העצום שלך לרצות את הזולת, כנראה על רקע דימוי עצמי נמוך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

מנהל פורום פסיכותרפיה