בעייה..
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
כלפי חוץ........זה בדיוק המקור.תמיד בסדר כלפי חוץ. אמא לדעתי היא דמות עילאית,חזקה באופיה,גאוותנית מאוד,מאוד מחזקת ותומכת. הבפנים רקוב...מה שאני רואה בפנים לא מה שגלוי.כי אין אמא כזו שיודעת לתת ולתמוך-לא קיים דבר כזה. המשפחה עברה הרבה קשיים בחיים.בייחוד בשנים האחרונות. מפה נובע כנראה הרצון להיות "חזק" לא ליפול! גם כדי לא לאכזב את אימא עוד. הרצון לרצות...אותה כי היא כ"כ טובה ומרגישה תבוסה קשה מאוד בחייה. היא עשתה הכל בשבילנו ובשל הציפייה שלה שכולם יצליחו ויסתדרו - האכזבה קשה מאוד שכן הכל התבלגן לה.... ככה היא מרגישה. אף אחד לא באמת הצליח - נהפוך הוא! הפסדנו כספים!מחלת נפש של אחי!תאונה קשה שלי!גירושין ובגידה באימא! סכסוך בין אחים!מחלות בריאות של ההורים!! מה נשאר עוד כדי לגמור בן אדם? איך אפשר לא להתמוטט? כולם מנסים להמשיך הלאה אבל בתוכנו כולנו בבית מיואשים. משפחה שמחה שידעה כסף והנאות..איחוד משפחה מדהים שכולו מפורק בשל כל הבעיות שתקפו אותנו. לכן...אני חוששת ליפול ולוא דווקא כי אמא לא תומכת. נהפוך הוא בלעדיה לא יודעת מה היה קורה. ד"ר, תאמר לי בכנות...זה לא מספיק כדי לאבד פרופורציות ולחיות חיי שקר? איך מתמודדים עם עומס כזה? בייחוד שאהבתי למשפחה היא הדבר החשוב לי מכל. אולי היא זו שהרסה לעצמי את היכולת להתפתח...הרצון קודם לעזור אח"כ לראות את עצמי וזה מלווה אותי עד היום. לא יכולה לא להתנהג כך כי הם הדם שלי ואהובים עליי מכל וביחוד לאור כל הבעיות שהצגתי קודם. מבינה שעליי לקבל אור בטיפול פסיכולוגי. עדיין תוכל להביע דעתך אפילו הכללית האם היה צריך להתנהג אחרת??
שלום צביה, עם כל ההבנה למצב הקשה שאת נתונה בו, אין משהו מעשי ספציפי שאני יכול לייעץ לך, גם לא לחוות דעה על מה שעשית (ובכלל, גישתי היא שמה שנעשה - נעשה; לכל פעולה שלנו יש יתרונות וחסרונות, כך שאין טעם לבכות יותר מדיי על חלב שנשפך). אני משתדל להימנע ממתן עיצות מעשיות גם כשמישהו מטופל אצלי (ראי מאמר בנושא: http://gidi10.home-page.org/ ). לדעתי, האדם עצמו יודע הכי טוב כיצד עליו לנהוג. לא תמיד הוא מצליח ליישם זאת וכדי שיוכל לממש את רצונותיו יש צורך לעיתים בטיפול פסיכולוגי, כפי שהמלצתי לך בתגובה לפנייתך המקורית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org