פקקת ורידים בצוואר אצל אישה בהריון

מדובר בבחורה בת 26 בשבוע 10 (IVF) שאחרי כאבי תופת בכתף וביד שמאל נתגלה אצלה קריש דם בחלק השמאלי של הצוואר (DVT) ,הבחורה מקבלת זריקות קלקסן ומאושפזת בבי"ח ,יש לי כמה שאלות בנושא: 1. הרופא אמר שהגוף אמור להתגבר לבד על קריש הדם , כמה זמן תהליך כזה יכול לקחת ? 2. האם האשה בסכנה כל עוד הקריש קיים ? 3. יכול להיות שייקח לגוף כמה שבועות עד שהקריש ייעלם ? 4. האם הקריש יכול לנוע בגוף לכיוונים אחרים או להתפרק וקרישים קטנים ואז לנוע בגוף ? 5. האם זה אומר שהבחורה תסבול תמיד מקרישי דם או שרק בהריון היא בסכנה כזאת ? תודה ,יריב

ליריב, אכן אסופת שאלות מכובדת: 1. 3. ברוב הלוקים ב - DVT קריש הדם מתפרק בהדרגה ע"י המערכת מפרקת הקרישים שבדם - FIBRINOLYTIC SYSTEM. התהליך נמשך לאורך חודשים. בסיומו קיימות כל האפשרויות - מניקוי מלא - חלקי - חוסר ניקוי של הקרישים. 2.4. הסכנה מנדידת קריש הדם תלוייה בטריותו וככל שמתרחקים מהזמן שנוצר ובהנחה שלא נוצרו על גביו קרישים טריים הסכנה פוחתת. גורם נוסף הכרוך למסוכנות הקריש היא מציאות לחץ משתנה על הווריד העלול לסחוט את קריש הדם ולגרום לנדידתו. בצואר הסיכוי לכך נמוך ולכן האשה אינה בסכנה משמעותית. 5. בהיריון ישנה נטיה לקרישיות יתר כך שהסיכוי שבהיריון נוסף יופיע שוב DVT הוא מוגבר. עקב המיקום הלא שגרתי של קריש הדם אצל האשה הנידונה אני מייעץ לבצע בירור מנגנון הקרישה אצל הימטולוג לאחר הלידה כדי לשלול קיום גורמים אחרים לקרישיות יתר.

שלום יריב, אודה לך אם תוכל לעדכן אותי מה שלום אישתך ואיך התפתח ההריון? תוך כמה זמן נספג הקריש? והאם היתה לזה השפעה על הלידה? האם אתה מכיר וממליץ על רופא מומחה לכלי דם והריון? אחותי בשבוע 11 סובלת מבעיה דומה, תודה יטי

לפני שאתם קוראים-נא לא להשליך את המקרה שלי על המקרה שלכם, כל מקרה לגופו, אני בת 29, בריאה ! (אולי כבר לא) אחריי לידה שניה, (לידה ראשונה ללא היסטוריה של פקקת) בלידה השניה, לאחר שחשתי כאבים עזים במותן ימין, חזרתי לבי"ח לאחר יומיים, לאחר Us בטן ו-c.t התגלתה פקקת בווריד השחלתי שיוצאת לווריד הנבוב התחתון ווריד מרכזי- בקיצור פקקת קשה, אושפזתי וקורקעתי למיטה עם זריקות קלקסן 60 מ"ג פעמיים ביום,(היה חשש שלא יתקדם ללב לריאות , למוח) שלושה ימים אחר כך בבי"ח, ביצעו לי עוד אולטראסאונד שלא היה מזהיר במיוחד כי ראו שהטרומובוס אמנם מתחיל להיות גמיש יותר אך נמצא על גבעול ועם חשש מיידי להתנתקות הייתי במצב מסכן חיים! העבירו אותי מיידית לטיפול נמרץ נשימתי, ששם גם אסור לזוז מהמיטה, נתנו לי עוד יומיים צ'אנס לראות שהקריש דם מתמוסס אך שוב ראו שאולי הוא קטן יותר אך הגבעול עליו נמצא יותר דק....הכניסו לי סטנט/מטריה לווריד הנבוב התחתון ושקלו האם להוציא אותו..... הכניסו לי סטנט דרך הצוואר בצינתור (כמה כייף), ואחרי יומיים שוחררתי לביתי (כמובן ממשיכה להזריק לעצמי קלקסן פעמיים ביום) לאחר כחודש עם הסטנט ביצעו לי שוב אולטראסונד בו היה שיפור ניכר הטרומבוס הגדול נמס ונשאר קריש קטן קטן (שלדבריי הטכנאית אף אחד לא היה רואה אותו אילולא הכיר את הסיפור שלי) לאחר כשלושה שבועות נקראתי לבצע הוצאת סטנט שוב בצינתור (אמרתי כבר כייף כן?!) לא הצליחו להוציא את הסטנט, הוא ישאר איתי מזכרת מהלידה השניה....מקווה שלא יעשה לי בעיות.... הקלקסן עובד! סבלנות והרבה מים! בריאות, בריאות ושוב בריאות