דיכאון וחרדות

נמאס לי מהחיים האלו. כל החיים שלי רצופים במשברים ובקשיים קשים. אני חסרת מזל מלידה. ניסיתי להתאבד ממשית פעמים רבות וניצלתי להכעיס- תמיד ברגע האחרון. לאחרונה בשל ארוע טראגי אני סובלת מדכאון עמוק ומחרדות ואני לא מתפקדת בכלל. היתי מטופלת בציפרלקס עכשיו בפבוקסיל. האם הפבוקסיל יעיל להפרעות חרדה בכלל?מלבד השפעתו לדכאון? האם יתכן כי לאחר 4 חודשים של טיפול בפבוקסיל אני עדיין סובלת מדכאון לעיתים קשה ובלתי נסבל כמו למשל של שכיבה במיטה יום שלם ברציפות, בלי להתעניין בסובב אותי ועם כאבים גופניים ממשיים?אך אציין כי בדרך כלל אני פחות מדוכאת מבעבר. איזה טיפול יעיל להפרעות חרדה בשילוב עם דכאון?אלו תרופות טובות לחרדה דווקא? האם דופק מואץ מבלי קשר למה שקורה לי מסביב מעיד על חרדה ופאניקה? מה ההבדל בין חרדה להתקף פאניקה? האם יתכן כי התרופות מכל סוג- עלי לא עובדות ולא משפיעות? אולי אני משוגעת על אף שאני נורמלית? האם נגזר עלי לסבול כל החיים עם ההפרעה הזאת? האם כאבים כרונים בשרירים קשורים להפרעת החרדה? אני לא ישנה, לא עובדת, לא מתפקדת, סובלת מבעיות שרירים מדכאונות ולעיתים ממחשבות אובדניות. עד מתי???????????????????????????????????????????????????????!!!!!! אחת שהיתה הכי למעלה וירדה הכי למטה שאפשר.

לסובלת עדיין לא כדאי להתייאש, ישנן הרבה מאוד אפשרויות טיפוליות ואני בטוח שאחת תעזור לך. לדעתי אין טעם ליטול פבוקסיל אחרי שארבעה חודשים הוא לא עזר, כך גם הפבוקסיל וגם הציפרלקס שייכות לאותה הקבוצה. בהחלט יש טעם לנסות תרופה הפועלת במנגנון מעט שונה כמו אפקסור או רמרון. אם המצב כל כך קשה כדאי לחשוב על אשפוז יום במחלקה הקרובה לאזור מגוריך. תשמרי על עצמך דר גיורא הידש

על מה האפקסור והרמרון פועל מבחינת המנגנון? מה ההבדל בינם לבין הפבוקסיל והציפרלקס?האם להציע זאת לרופא המטפל שלי?על אף שהוא מתנגד? האם האפקסור או הרמרון ממכרים? האם צריך להתרגל בהדרגה לתרופה חדשה? אחרי כמה זמן היא תתחיל להשפיע? מה המדד שתרופה אכן משפיעה ועובדת? אפה אפשר להתאשפז באשפוז יום?והאם בהפניה מיוחדת מטעם הרופא שלי? מה יתרום לי מסגרת יום?מה התוכניות שם לשיקום?

אני בת 35 וסובלת מחרדות כ10 שנים. התקפי פאניקה ממש היו לי רק בהתחלה ממש כלומר התסמינים הגופניים, במשך השנים היו עליןת וירידות.אפשר לומר שרוב הזמן התמודדתי בעזרת תרופות ושיחות. מה שמטריד אותי היום בעיקר זה מחשבות טורדניות שכנראה קשורות יותר לOCD. זה בעיקר מחשבות על מוות ומחלות.אני כאילו לא מצליחה להשלים עם העובדה שיום אחד אני ימות.(וכמובן גם הקרובים אליי).כל מחלה שאני קוראת עלייה או שומעת עלייה אני פוחדת שזה יקרה גם לי. הייתה לי תקופה שלא יכולתי לראות סכינים כי היה לי פחד כזה שאני אאבד שליטה ואדקור מישהו או את עצמי סתם ככה. שהבן שלי היה ממש תינוק פחדתי שאני עלולה לעשות לו משהו רע. היום למשל שאמרתי לו (לבני בן שנתיים וחצי)בוא נעשה אמבטיה תוך כדי עברה לי מחשבה כזאת שאולי אני אטביע אותו מה שכלכך לא הגיוני. זאת מחשבה שקפצה לה לראש פתאום ואז אני כל הזמן מוטרדת מזה למה זה קורה לי מאין באות המחשבות האלו האם יש הסבר הגיוני? הפסיכולוג שלי אומר שאולי אני מכורה למחשבות האלה,יכול להיות? הרי הם מטרידות אני לא רוצה אותן . ובקשר לתרופות:אני לוקחת 150ויאפאקס והפסיכיטרית שלי רוצה להחליף לי לפבוקסיל אני די פוחדת להתחיל תרופה חדשה. אני רוצה לציין גם שלקחתי במשך שנים אפקסור אבל הקופה החליפה לויאפאקס יכול להיות שיש הבדל בין התרופות?כי לדעתי עם האפקסור היה לי יותר טוב ושאלה אחרונה,האם לפבוקסיל יכול להיות תופעות לוואי נפשיות מלבד פיזיות? מצטערת על האורך ותודה על הסובלנות למי שקרא עד כאן. אשמח מאוד לתשובות שירה