הפרעות בדיבור

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

08/03/2004 | 06:13 | מאת: רן

שלום לדר הידש אני בן 18 ,לפני כשלושה חודשים אושפזתי בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי על כביכול מחשבות אובדניות ופגיעה באחרים שבכלל לא היו לי , שחזרתי מהאישפוז הפסיכיאטרית שלי טענה שזו הייתה טעות ונגרם לי אבל גם אני יודע את זה, זה זה האישפוז הראשון שלי ,יש לי בעיות במשפחה והבעייה מורכבת מאוד ת אפילו היא טענה שאם היא הייתה חייה בבית כזה שיש בו אלימות וחוסר ביטחון ועוינות מצד ההורים , היא הייתה משתגעת , היא הציעה לי לעבור במקום אחר , (בכל המקומות מחוץ לבית אין לי שום בעיות ,) , אבל העניין הוא שלאחר האישפוז האחרון שהוא האישפוז הרביעי שלי , אני כבר נשברתי לא נשארו לי אותם כוחות נפשיים שהיו לי,יש לציין שבמהלך האישפוזים קיבלתי המון סוגי תרופות וסמי הרגעה בעיקר ווליוםותרופות אנטיפסיכוטיות נגד סכיזופרניה, כגון זיפרקסה במינון 10 מ"ג ,פרפנאן , ריספרדאל, וכו. אני מעולם לא דימיינתי דברים או שמעתי קולות או הזייתי הזיות או דיברתי דברים לא הגיוניים, אבל מה לעשות קרו דברים ת לא תמיד יש צדק בעולם , עובסדה ששני רופאים טענו שאין לי סכיזופרניה ,אבל כרגע מה שחשוב לי לתקן את כל מה שקרה שאני ירגיש טוב ויתפקד במהלך חיים תקין, מאז שחזרתי מהאישפוז כל מהלך החיים שלי השתבש וגם סדר היום , אני פחות יוצא עם חברים אחרי בית-ספר , רוב זמני אני מסתגר בבית ואני מרגיש מבולבל, מבחינה לימודית קשה לי יותר לתפקד עניין הלימודים הוא עניין שמאוד חשוב בשבילי, אני לומד במקצועות מדעיים ובבית ספר התיכון הריאלי, אני פשוט לא יודע מה לעשות אני לא יודע לאן ללכת ובעיקר מה שהכי מפריע לי, שמאז שקיבלתי באישפוז האחרון זיפרקסה במינון 10 מ"ג ותרופות נוספות שמידי פעם בלעתי באישפוז לפעמים לקחתי יום כן יום לא, ולפעמים התמדתי כי לא הייתה לי ברירה הסתכלו אם אני בולע את הכדורים, קשה לי יותר לדבר ולהביע את עצמי במילים לפעמים נהיה לי מעין גמגום בדיבור ואני לא מדבר רציץ , מאוד קשה לי לדבר במשך זמן ארוך , ואני לפעמים ושזה קורה לי עם אנשים אני כאילו נשרף מבפנים ומרגיש תחושה רעה מאוד מהבושה , יש לציין שאפ פעם בחיים זה לא היה , תמיד הייתי נער מאוד סמכותי שנתנו לו לייצג את הכיתה (הייתי יודע להתבטא טוב מאוד), ופתאום אני מסתכל מה קרה לי איך הקערה התהפכה על פיה והשתניתי מאוד אני פשוט לא יודע מה לעשות אני מרגיש שאני נמצא באבדון ואני מרגיש המון רגשות מרירות כלפי בני משפחתי על מה שהם עוללו לי ץ עוד משהו בתקופת האישפוז שקיבלתי פרפאנן היו לי עוויתויות , ותנועות בלתי רצוניות הרופאים טענו שזה מהכדור ולכן החליפו לי תרופה ועברתי לזיפרקסה. האם מוכרת לך תופעה זו של הפרעות בדיבור , ממה זה יכול לנבוע ,האם זה יכול לנבוע ממחלה נפשית או שאני עומד לפתח סכיזופרניה, והכי חשוב איך אני יפתור את זה חשוב להדגיש שעכשו אני לא לוקח כדורים אנטי פסיכוטים ,מלבד לfluvoxamine, אני לא הוזה ולא שומע קולות ולא שום דבר מהסוג הנ"ל , אף פעם לא היו לי דברים כאלו. עוד שאלה אחרונה האם תופיעות של הפרעות בדיבור יכולות לנבוע ממשחק עם כדורים ובייחוד שלא מתאימים למישהו ,(2 רופאים טענו את זה, חוץ מהרופאה בבית חוליעם שבו אושפזתי), אודה לך אם תוכל לענות לשאלותי בהקדם. בתודה רן.

לקריאה נוספת והעמקה
09/03/2004 | 01:45 | מאת:

לרן שלום, ישנם מספר דברים חשובים במכתבך ואני מקווה שאוכל להבהיר את הדברים. אתה אומר שהאבחנה אינה ברורה אבל עברת ארבעה אישפוזים.... במקרה כזה כדאי להגיע להתייעצות (חד פעמית) עם פסיכיאטר שהוא בין המובילים בתחום בארץ ולהגיע לאבחנה מלאה. חוות דעת נוספת עשויה להבהיר את הדברים. לגבי הקושי בדיבור, אתה צודק שהקושי בדיבור עלול להגרם גם בגלל התרופות וגם זיפרקסה וגם בגלל ההפרעות הנפשיות. אבל אתה כותב שלאחרונה אתה מטופל עם פבוקסיל בלבד? אולי לא הבנתי את הנקודה? חשוב שתהיה מטופל אצל רופא שאתה סומך עליו ומאמין בו וללכת אתו לאורך כל הדרך שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

09/03/2004 | 11:55 | מאת: משה

לא דרושה חוות דעת נוספת. הילד מספיק מבולבל מהטיפול שקיבל עד היום ואין צורך להעמיס עליו חוות דעת נוספת שרק תוסיף לבילבול. גם לא מדובר בפגישה אחת. במקרים מורכבים כמו זה דרושה סידרה של פגישות בשביל להגיע להערכה מקצועית מסודרת.