לדר' הידש

דר' גיורא הידש שלום מצבי כרגיל לא משהו. קבעתי ממזמן תור לפסיכיאטר, אבל אולי בגלל העומס, עדיין לא הגיע תורי, ובינתיים אני כרגיל מוטרדת, ומנסה לשמור על שפיות. אם אתה זוכר, אז טופלתי במשך שנה בשיחות ובמקביל בטיפול תרופתי שנמשך מס. שנים כמעט ללא מעקב של הרופא מלבד פגישות בודדות קצרות. הבעיה שלי היא עם הטיפול התרופתי. באותן שנים ההתקפים התגברו ונלוו להם גם סיוטים בלילות. מצבי היה ממש מפחיד. הייתי כ"כ מוטרדת ומפוחדת, שחחשתי כל רגע! להתאשפז. איך שניסיתי להתגבר על התקף אחד החל השני. מצבי היה באמת קשה, ואני לא יכולה לתאר אותו במילים. הרגשתי שאף אחד לא יכול לעזור במהלך ההתקפים, ואני מאבדת את שפיותי. הבעיה שלי היא שעדיין אני חולמת חלומות מאוד רעים כל ליילה. החרדה שלי היום הפכה ליהיות חרדה מהטיפול התרופתי. ברגעים שאני מעט חרדה, אני נזכרת במה שעבר עליי אז עם התרופות, ואני נבעתת ונכנסת להתקף. האם ידוע לך אם הסרוקסט יכול היה לגרום להתדרדרות במצב הנפשי כפי שתארתי של מחשבות טורדניות חרדה מוגברת, סיוטים, איבוד שליטה? האם יכול ליהיות שהתרופה השפיעה עליי מאוד רע? האם הסיוטים שאני חווה מדי לילה היום הם כתוצאה מהטיפול התרופתי שלא התאים לי? או ש"הכל בראש" שלי? אני כ"כ מפוחדת. עד כדי כך שאני מפחדת מהתשובה. אני מאוד לבד עם מה שעובר עליי. אין לי את מי לשתף. הגוף והנפש באי שקט כל הזמן (אך לא ברמות של אותה תקופה, אלא אם כן אני משחזרת אותם ונזכרת בהם). קראתי לאחרונה כתבות שבהם נאמר שסרוקסט ופרוזק גרמו להתאבדויות. האם בעצם התרופה היא מסוכנת לאנשים מסוימים? במידה ואכן התרופה גרמה לכל אלה? איך אפשר להתמודד עם זה? איך אפשר להעלים את כל החוויות הטראומטיות שחויתי? את כל הזכרונות החיים במוחי של תחושות קשות? כל לילה אני מתעוררת בפחד מאיזה סיוט ומרגישה איך כאילו סוחטים אותי ומושכים אותי למטה. האם הרגשות של בדידות ותסכול יכולים לגרום לכל אלו? או שאכן מדובר בנזק מהסרוקסט. אין בעברי טראומות קשות או בעיות בשינה שיכולים להסביר את מצבי במהלך השנים האחרונות מלבד ההתערבות של הסרוקסט שכאמור עם תחילת השימוש בו החלה הרעה משמועותית במצבי הנפשי. תודה לך על כך שיש לי למי לפנות ולספר על פחדיי. אני תמיד תוהה איך חיו אנשים לפני מאות שנים, כשלא היתה להם אפשרות לקבל סיוע באופן מייד כזה. איך לא רבים התאבדו, ואז אני מתחילה לחשוב שאולי הבעיה היא באורח חיים המודרני, וכל ההפרעות של דכאון/חרדה הם הפרעות חדשות לתקופה זו. אם כך מדוע חיים כמו פעם נראים לי מדכאים, אולי כי הכל נראה לי מדכא ומפחיד, או שאולי באמת אני לא יכולה כבר לחיות חיים פשוטים כי התרגלתי לרמת גירויים ולחצים גבוהה ואני כבר לא יודעת איך חיים בשקט נפשי? מתנצלת על האורך...מצפה בכיליון עיניים לשמוע את דעתך על הודעתי זו.

לגוגול היקרה שלום, אני שמח לשמוע ממך למרות שהצטערתי לקרוא את התוכן. שמחתי שקבעת פגישה עם פסיכיאטר וכך יש סיכוי שהעתיד יהיה טוב יותר. אתחיל מהסוף של מכתבך, כבר בתנך מתואר דיכאון, כך היה לשאול המלך והטיפול באומנות כבר היה ידוע אז, דוד ישב ויגן לפניו.... לדעתי גם איוב הוא סיפור של דיכאון....כך שאין חדש תחת השמש. הסרוקסט לא גרם לשום נזק, ומצבך כיום הוא תוצאה של החרדות ואין לו קשר לתופעות הלוואי שהיו לך מהסרוקסט לפני שנים רבות.... חרדות עלולות להתלבש במספר צורות, השכיחות הן פחד להשתגע, פחד לאבד שליטה, פחד למות, כיום פופולרי פחד מאיידס או סרטן. בכל אופן פחד מתרופות גם שכיח ואין חשיבות ממה החרדה. החרדה קיימת וצריך להתגבר עליה כדי להתחיל ליטול תרופות וכדי להרגיש טוב יותר. חבל "שאת תקועה" עם החרדות וטוב שהחלטת להתחיל בטיפול. כנראה שתזדקקי לביקורות תכופות אצל הפסיכיאטר והרבה עידוד עד אשר התרופות ישפרו את הרגשתך ואז תוכלי להרחיק את הזמן בין פגישה לפגישה. יתכן שהסרוקסט גרם להתגברות החרדות בזמנו. התרופות נוגדות הדיכאון הן מעוררות (וטוב שכך והן אינן מרדימות), לכן לעתים בתחילת הטיפול ישנה עוררות יתר והפרעות בשינה. אבל אין מדובר על נזק שנשאר אחרי הפסקת הטיפול!!! יש אנשים שהתרופות מקבוצת SSRI אינן מתאימות להן ואז צריך לנסות טיפול עם תרופות מקבוצה שונה, כמו אדרונקס, אפקסור יכול לעזור או רמרון. שיהיה רק טוב ובהצלחה דר' גיורא הידש