עזרה

דיון מתוך פורום  דיכאון וכאב

15/12/2010 | 16:10 | מאת: מיכל

שלום, שמי מיכל בת 25 וזו פעם ראשונה שאני פונה לעזרה בפורום ובאמת מרגישה שזה נכון לי כרגע. כל החיים היו לי עליות וירידות, מצב רוח והרבה פעמים עצב אבל רק בשנה האחרונה מפריע לי משהו מבפנים משהו שאני כבר לא מסוגלת לשאת וקשה לי להתמודד איתו. יש לי כפיתיות מסוימת, סוג של אמונות תפלות, תמיד היו לי, בודקת פעמיים אם אף אחד לא מסתכל עלי מהחלון, מהמראה או עומד מאחורי כשאני לבד בבית, וגם שאני יודעת ואני הכי רציונלית שיש שאין אף אחד בסביבה וזה פשוט אבסורד אני לא יכולה להמנע מסיבוב הראש לבדיקה חוזרת. בנוסף הוילון במקלחת- איני יכולה להתקלח בשקט בלי להרגיש כי עלי לפתוח את הוילון מספר פעמים וסוג של לוודא שאין שם אף אחד למרות שאני יודעת שאין, מתחת למיטה מסתכלת לפני השינה ועוד דברים שלא מרפים. בנוסף אני מסתובבת עם הרגשה נוראית בבטן, גם כשאני מאושרת ממש וטוב לי ויש לי הכל ובאמת יש לי חיים נפלאים ואני מוצלחת והסובבים שלי מדהימים תמיד אני על סף בכי מעצבן ובלתי נשלט וכל הזמן מסתובבת עם הרגשה בבטן עצובה ומין משהו שמרעיל אותי מבפנים, אני יכולה לקום בבוקר ולהיות מרוצה מאיך שאני נראית ולהיות שמחה ואפילו להרגיש מעולה אבל תמיד ההרגשה הזו מבפנים נשארת ועושה לי רע שמבחוץ אנשים לא מרגישים ולא יבחינו במצב שלי וגם לא מבינים, אני לא מצליחה להעביר להורים או לבעלי איך אני מרגישה וכשאני הכי מתאמצץת וממש שופכת את הלב הם לא מצליחים להבין בדיוק איך זה ורק עונים במין טון מעודד כזה שהם פה. קשה לי לשאת את זה ואני כל כך צעירה ולא יכולה יותר לסבול את החוסר אונים של תחושה שלא עוזבת. זה מציק לי ומשבש לי את איכות החיים. בשנה האחרונה הייתי חולה הרבה וכל פעם כאב לי בגוף כאבים מוזרים כמו כאבי שרירים של שפעת מין חולשה כללית וחוסר חשק, הרבה ימים במיטה וגם מחלות אמיתיות כמו דלקות בגרון, שלשולים, עצירות, מחלת הנשיקה פעם אחת וכדומה, ואת זה עוד יכולתי לסבול והאשמתי את זה במצבי אבל גם כשאני בריאה זה מטריד אותי ולא מניח. אני עוברת דיקור פעם בחודש וזה לפעמים עוזר לי קצת בהרגשה אבל לא משהו עיקבי. עשיתי בדיקות גנטיות לבעיות בבלוטות הורמונליות כמו בלוטת התריס והתשובות יצאו תקינות. נשלחתי על די הרופאה לפסיכיאטר ולפסיכולוג וביקרתי אצל שניהם כמה פעמים אבל אני כל הזמן מרגישה שזה לא משהו שאני צריכה לדבר עליו כי באמת טוב לי והכל שמח לי ויש לי הצלחה ואושר בחיים אבל משהו מרעיל אותי מבפנים. אני מוכנה לכל עצה ומבקשת עזרה. תודה מיכל

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מיכל. התסמינים שאת מתארת מתאימים להפרעה כפייתית ולדכאון נלווה. אין כל קשר בין "הדברים הטובים" שמקיפים אותך ךבין המצב שבו את שרויה. אינך צריכה להרגיש אשמה ויסורי מצפון מעצם תחושותיך. שילוב של טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי יביאו לשיפור ניכר באיכות החיים שלך ויאפשרו לך גם להנות מכל מה שיש לך. התמידי בטיפול.

מנהל פורום דיכאון וכאב