עיבוי כרוני קבוע של דופן הסיגמויד ורקטום

היי, אני די אובד עיצות כבר אבל החלטתי בכל זאת לשאול אותך לגבי סיבוך נדיר של קוליטיס(אני כותב נדיר כי כבר כמה שנים לא מצאתי חולה אחד שסובל מהתופעה הזו). העניין אצלי הוא עיבוי קבוע (כבר 5 שנים) של הסיגמויד והרקטום וחלק מהמעי השמאלי שגורם לדחיפות רבה ביציאות גם כשאני ברמיסיה (ללא שילשולים או דימומים, רק יציאות רגילות בעלות נפח קטן כמו צואת חתול לדוגמה, מתנצל על התיאור הגרפי שנגרמות מהמעבר הצר באיזור הסופי של המעי) אני כבר 5 שנים סובל מהבעיה הזאת שמרתקת אותי לבית לחלק מהיום אף על פי שאני ברמיסיה רוב הזמן. אני מטופל בפורינטול 50מג ורפאסל 4גר כדי לשמור על הרמיסיה מאחר וסבלתי מהתלקחויות בעבר. יש לציין שMRI רואים את הדופן המעובה. עד היום קיבלתי מגסטרואנטרולוגים תשובה דומה שלא מספקת אותי והיא שזו גם הדלקת אבל קשה לי לקבל את זה מאחר ואני ברמיסה מבחינת שאר הסיפטומים וכמו שציינתי בגלל שלא נתקלתי בעוד חולה דומה. מקווה שתוכל לתת לי כיוון או ליידע אותי אם נתקלת במקרה כזה.

נאמר לי גם על אפשרות של רקמה צלקתית או שינוי אנטומי בצורת המעי בעקבות דלקות מתמשכות באיזור ושזה בעצם בלתי הפיך... רציתי לדעת אם זה אם מדובר על אפשרות כזו האם באמת אין לזה טיפול והאם זה שייך לתחום הגסטרו או תחום אחר שעלי לפנות אליו.

ההמצא שאתה מתאר הוא ממצא לא נדיר בחולים בקוליטיס כרונית והוא נובע מהתעבות דופן המעי עקב הצטלקויות וכתוצאה מכך המעי הופך מוצר ונוקשה (Lead pipe)וגם תפקודו כמובן אינו תקין. הבעיה אינה קשורה בפעילות המחלה לאחר שהיא כבר נוצרתץ ולכן הטיפול הוא בסימפטומים ולא טיפול אנטי דלקתי. הייתי מנסה תוספת של סיבים כדי להקל על הבעיה. ד"ר גל

לא הבנתי איך סיבים יכולים להקל על הבעיה, האם יש פיתרון כירורגי מקומי במוקוזה עצמה לבעיה זו שלא מצריך כריתה של כל המעי? הצורך בשירותים צמודים מגביל מאוד את חיי.