לאחר DBS

שלום לכולם! אימי, בת 52, חלתה במחלת הפרקינסון לפני כ 9 שנים. לפני כחודש נותחה בניתוח DBS, בו הושתלו אלקטרודות במוחה, וקוצב אחד בחזה. לאחר כחודש של ניסיונות כיוון, חלקם כושלים, יד אחת רועדת כמו קודם, יד אחת אינה רועדת, רגליה עדיין רועדות, בשילוב חוסר יציבות קשה, ובנוסף, נפגעה יכולת הדיבור שלה, דבר שלא היה קודם. שאלתי היא: האם בניתוח זה אמורים להשתיל 2 קוצבים (אחד לכל צד?) בנוסף, בהנחה ולא מצליחים לכוון כראוי את הקוצב, האם נדרש ניתוח תיקון או פתיחה מחודשת לשינוי מקום האלקטרודות? האם קיים סיכוי שמצבה של אימי יישאר כך?? תודה רבה!!

יןאב, DBS הוא נושא "כבד" מאוד ומעבר ליכולת הדיון בפורום. בעיקרון בניתוח DBS משתילים 2 אלקטרודות במידה ושני צדדי הגוף מעורבים במחלה. הניתוח אינו פיתרון קסם (כמו שאתם מגלים) ולעיתים הכיוון של הקוצב והתאמת התרופות מחדש היא תהליך ארוך ומייגע. מהנסיון בדרך כלל בסוף מגיעים לשיפור יפה. עם זאת צריך לזכור שהניתוח אינו מאפשר הטבה מוטורית מעבר למה שמושג עם תרופות אלא מאפשא ליטול מינון מופחת יותר ו"לחסוך" בתופעות הלואי המשמעותיות של התרופות.