המשך שרשור: יש לי תשובה אחת שקיבלתי

הודעתך האחרונה: מחבר: ד"ר חן הלוי תאריך: 12/6/2009 שעה: 13:19 לירון, שאלותייך מפורטות וחשובות מאוד. לצערי אינני יכול לענות עליהן במסגרת הפורום בלי לראות את ה CT ובלי בדיקה נוירולוגית - זה לא רציני ובעיקר לא אחראי. אני מציע שתקחי את הדיסק של ה CT לנוירולוגית שלך שגם בדקה אותך שתסתכל עליו ותנסה לענות. באופן כללי ניתן לומר שיתכן קשר בין פגיעת מח טראומטת ובין הרחבת חדרים ובדרך כלל אין קשר בין הרחבת חדרים ובין קרישיות יתר. לא ניתן לומר שהדבר נכון לגבי המקרה שלך במגבלות הפורום. כאמור, אני בת 35 ובגיל 13 היתה לי פגיעת ראש. הייתי כמה שנים בטיפול של נוירולוג עד שהוא אמר שלא צריך יותר. הייתי בטיפול בעיניים כי נפגעתי כמעט ישירות בעין. נותחתי כי היתה לי פזילה חזקה דיוורגנטית-החוצה ולמטה. אני מסתכלת לפעמים בכל עין בנפרד כך אני מרגישה, ויש לי פזילה קלה כשאני מסתכלת בעין היותר דומיננטית , בפרט לאחד הצדדים. נשלחתי פתאום לבדיקות מטעם קופת חולים (בגלל רופא נשים ששלח אותי ראשון לסיוט הזה וכסת"ח של הרופא משפחה ושות'). הלכתי באופן פרטי לנוירואופתלמולוג שזה דבר שאין בקופת חולים. הוא בדק אותי באופן מקיף, אמר שאני בסדר גמור ושניתח אותי רופא מצויין ומאוד עודד אותי. הלכתי אתמול לנוירולוגית בקופת חולים שהיא מי ששלחה אותי לבדיקות עם התוצאות של האיאיג'י ושל הסיטי ועם הדיסק של הסיטי, מגובה באמא שלי, כי עורך דין זה יקר מדי. זה לא ממש עזר לי. דברים שניסיתי להגיד למרות שיקול דעתה המלומד של הרופאה גרמו לה להבין שאני פגועה מאוד ביחוד בהתנהגות. על אמא שלי היא ירדה הרבה פחות כי אמא שלי לא פגועה. היא עשתה לי בדיקה לעיניים עם מקל, וכמובן שהסיקה שאני פגועה מאוד ועם פזילה. הנוירואופטלמולוג אמר לי שנפגעתי ישירות רק בחלק הזה של הזיכרון שנמצא שם במח ובעין ושאני בסדר גמור, ורואה 6/9. אחר כך ראיתי שזה מספר שאופייני לפזילה.הנוירולוגית הסתכלה על הסיטי ואמרה שיש לי מח של בן אדם בן 80. אבל הפרופסור ממכון מור כתב שהסיטי תקין והייתי מאוד מרוצה עד שנכנסתי אליה. עכשיו נראה לי שאני קובעת שוב תור לנוירואופתלמולוג, עם כל הממצאים החדשים כולל הדיסק בשביל שיארגן לי מכתב יותר טוב לרופא משפחה, אם תהיה בזה תועלת, כי המכתב של הנוירולוגית נשלח כבר במייל לרופא משפחה. אני כל כך עצובה. המח שלי נפגע יותר מזה-מהעצבות והדיכאון-בלי שאף אחד יודע. רופאה כזאת גורמת לי למחשבות אובדניות ולנזק בדימוי העצמי. לפחות אני מעריכה את הכנות והיושר והשקיפות שלה.באמצע הלילה אני לא יכולה להעיר את אמא שלי כי לטלפון היא לא עונה והוא מנותק. חבר שלי בחיפה והוא ענה לי פעם אחת בלילה אבל בפעם השניה שצלצלתי בלילה הוא כבר ממש לא רצה לדבר איתי. הייתי משוקמת לחלוטין ועכשיו אני פגועה קשה לעולמים עם מוח בן 80 ואני הרוסה לחלוטין. ובקשר לקרישיות, קבעתי תור לרופא משפחה ב12 בחודש. אמא או אני הולכת עם ההפניה שלי ב5 לחודש לאיזה רופא משפחה בקופת חולים שיפנה אותי לאחיות שיעשו לי בדיקת דם ספיציפית לזה. אני מרגישה שקורה לי משהו לא טוב בראש מרוב שאני מיואשת ונסערת, כאילו שהרקות שלי מתמלאות סיד מבפנים. ברור שעל פניו לפחות זה פסיכולוגי לחלוטין, אבל יכול להיות שיש בזה משהו, ויכול להיות שזה קשור לזרימת הדם. אנא ענה לי מהר. אה, וכשאני הייתי אצלה בפעם הקודמת הראשונה או השניה ואמרתי משהו היא אמרה שהיא מתעלמת בשביל שהיא לא תצטרך לשלוח אותי לפסיכיאטר, ואתמול היא אמרה לאמא שלי שאני צריכה פסיכולוג. אמא שלי אמרה לי לצאת מהחדר ודיברה איתה לבד בשביל להרגיע את העניינים ויש לי עדות של אמא שהרופאה הזאת לא ממש בסדר, ושזאת לא רק ההתרשמות שלי.מצד שני , ונדמה לי שהנוירולוגית אמרה את זה, אמא שלי היא לא אובייקטיבית, ולכן הנוירולוגית לא קיבלה את דעתה ויכול להיות שאחרים גם לא יקבלו את דעתה. אני ממש חסרת אונים. איך הרופאה הזאת מגיעה למסקנות בלתי מתפשרות על סמך דברים. אם היה לי עורך דין נאמן בכל מקום זה היה טוב. אני במציאות בלתי אפשרית.

לירון, תגידי, קרה לך משהו שהביא לבדיקות האלו? ממש לא ברור לי מה זה כל הריצה הזו לעשות בדיקות ועוד בדיקות וללכת לעוד ועוד רופאים. את כל הזמן חוזרת לנוירלוגית שנראה שיש לך יחסים אמביוולנטים איתה ונכנסת יותר ויותר ל"סרטים" . אני מציע לך: 1. קחי נשימה עמוקה ותרגעי 2. אם לא קרה לך שום דבר רפואי תעצרי את מחול השדים הזה 3. תחשבי מה את רוצה כרגע מהעולם הרפואי לפני שאת הולכת לרופאים שונים בסה"כ אני משוכנע שאת רק רוצה לחזור לחייך הקודמים. הדרך לעשות את זה כעת היא להתמקד במה שאת רוצה וצריכה . נ"ב: עו"ד נאמן בוודאות יחמיר את מצבך.