עזרההה!!!!!!בבקשה!!

לא עובר יום מבלי להסתכל על השומנים שיש לי בכל מקום אפשרי!הכאב הזה לא מפסיק!בכל מקום אני רואה את הבנות הרזות האלה היפות שנראות טוב!פעם כל יום כמה פעמים ביום הייתי מקיאה פשוט בלי סוף,הייתי מקיאה ומקיאה עד שכבר הייתה לי סחרחורת ושכבר לא היה מה להקיא רציתי למות תכננתי דרכים להתאבד אבל לא מימשתי אותם.היום אני כבר פחות מקיאה.פה ושם מידיי פעם.אבל לא כמו פעם.היום פעם בשבוע פעם בחודש אפילו שזה מעולה יחסית!אבל עדיין הכאב בלב לא עוזב אותי.אני מרגישה פשוט נורא עם עצמי אין לי ביטחון ואני לא יודעת מה לעשות.אני לא סומכת על עצמי ולכן אני לא מצליחה לסמוך על אף אחד!אני בת 17 ומכיתה ז' אני בערך ככה היום אני בכיתה יב'.יש לי חבר שאני מאוד אוהבת אבל בגלל התיסכולים והנפילות לדיכאון שיש לי בתדירות רבה מאוד זה גורם לי להתרחק ממנו ואני מפחדת מזה.אני לא יודעת מה לעשות איך לשנות את זה מה עושים!?!? הוא יודע פחות או יותר מה קורה איתי אבל עדיין לפעמים אני מתפרצת עליו וצועקת ורבה סתם ככה מעצבים שיש לי לא עליו!ומסכן הוא סופג וסופג אבל כמה אפשר לספוג?!אני לא רוצה שזה יימשך אני רוצה להירגע להרגיש טוב ולא כל יום לפחד לשים בגד צמוד מידיי או שמישהו ירים לי את החולצה ויראו לי את כל הבטן.אני מתביישת מהצורה של הגוף שלי מאיך שאני נראית. אני לא מצליחה לחשוב רק טוב זה ממש קשה!הכאב כל הזמן רוצה לפרוץ החוצה אבל הוא נשאר בפנים וזה אפילו יותר כואב!!אין דמעות..לרוב..אין כלום...אבל בפנים..זה כמו סערה נוראית הנשמה שלי קורסת!!

הייתי אצל פסיכולוגית פעם ועכשיו אני שוקלת עם לחזור לזה.חבר שלי מאוד עוזר לי אבל לפעמים הוא לא יכול לדבר איתי בפלאפון וזה קשה