אופציות טיפוליות
דיון מתוך פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
אני בת 33.מאז שאני זוכרת את עצמי אני סובלת מהפרעת אכילה,בדרגה כזאת או אחרת.בצעירותי סבלתי מאנורקסיה ,טופלתי במסגרת פרטית,והפרעת האכילה נשארה ברקע,אך לא השפיעה על חיי היום-יום שלי.משקלי היה נמוך,אבל יציב(BMI18).ישנה התמכרות למשלשלים מגיל צעיר מאוד.אבל למדתי לחיות איתה ועד לא מזמן ניהלתי אורח חיים פעיל,יצרני,הכולל בתוכו טיפול בשלושה ילדים,לימודים באוניברסיטה ועבודה. לאחרונה,איני יודעת אפילו למה,מבלי משים נפלתי שוב.צימצמתי את התפריט(לא בהכרח במגוון,אלא יותר בסך קלורי נמוך),השימוש במשלשלים גבר,יחד איתו העיסוק האינטנסיבי בספורט. בשבועיים האחרונים אני מרגישה שאני מאבדת שליטה.אני חלשה מאוד,משקלי צונח במהירות(BMI15.6).אני כבר לא מסוגלת ללכת מבלי להרגיש חולשה(שלא לדבר על להתעמל),ואני מוצאת את עצמי רוצה לאכול,אבל מפחדת להרשות לעצמי.ואני נלחמת בעצמי עם כל כף מהאוכל(הדל).אני מחפשת אנשים שיאכלו איתי כי רק כך אני מרגישה שזה בסדר... נמצאת בטיפול דיאטני,פסיכולוגי חד-שבועי,ולאחרונה אף במעקב רפואי.לא במסגרת מרפאה,אלא באופן עצמאי כ"א.אבל אני מרגישה שאני צריכה משהו שיחזיק אותי יותר.ולצערי,אופציה של אשפוז היא אינה אופציה בגלל הסטטוס שלי(צורך להמשיך לעבוד ולגדל ילדים).מה הן האופציות העומדות לרשותי במסגרת המגבלות שציינתי??האם יש אפשרות להיות מטופלת אצלכם,והאם הטיפול הוא במימון קופ"ח או משרד הבריאות??ומה לגביי רשימת המתנה,הבנתי כי היא ארוכה.ובאיזשהוא מקום אני מרגישה שאין לי את הזמן הזה.אני מרגישה לפני קריסה,ואיני יכולה לעצור.לא זוכרת אפילו למה בכלל התחלתי...
רומי שלום טוב שזיהית בזמן כי מצוקתך גואה כעת, ושאת מחפשת טיפול יותר מחזיק. ראשית, כדאי שתתייעצי עם הפסיכולוג/ית שמטפל/ת בך. יתכן שתוכלי להגביר את תדירות המפגשים לתקופה מסויימת, או לזהות יחד אתם מה הם הצרכים שלך בתקופה משברית זו, וכיצד ניתן לענות עליהם לפי היכרות איתך. לדוגמא, לא ציינת האם המעקב הרפואי הוא פסיכיאטרי. יתכן כי נקלעת למשבר דכאוני אשר מחריף את מצבך ותרופות פסיכיאטריות תוכלנה לעזור. כמו כן, לא ציינת האם את מטופלת על ידי תזונאית המתמחה בהפרעות אכילה. תזונאית שכזו, תפקידה אינו רק ללמדך על הרכבי מזון שונים שהרי בכך את וודאי בקיאה, אלא למצוא איתך פתרונות התנהגותיים לקושי סביב אכילה. לזהות איתך לדוגמא איזה רגש מוביל להמנעות מאכילה, לבחון את מחשבותייך בנוגע לעליה במשקל, לחשוב על דרכים לחזור לאט לשגרה של אכילה וכדומה. אלו אופציות אותן תוכלי להוסיף לטיפול הקיים. מבחינת מסגרות אחרות: במרפאות ציבוריות מסויימות של בריאות הנפש ישנן מסגרות של אשפוז יום. במסגרות כאלה מגיעים לטיפול בבוקר, לכמה שעות טיפוליות (טיפולים שונים), ומשתחררים הביתה. ישנן גם מסגרות פרטיות שכאלה. אצרף בהודעה נפרדת רשימת טלפונים של מרפאות ומחלקות שונות. בחלקן יש אשפוז יום ובחלקן רק טיפול מרפאתי חד או דו שבועי. עליך לבדוק טלפונית מה כל מקום מציע בתקופה זו. בהדסה עין כרם לא קיימת מסגרת של אשפוז יום. מקווה שזה עוזר. עדכני מה קורה גילי
גילי שלום, ראשית,תודה על התשובה. לגביי התייעצות עם הפסיכולוגית שלי-אני בדרך לעזוב את הטיפול אצלה,כי אין לי אפשרות להמשיך לממן את הטיפול(הוא פרטי),כל שכן להוסיף מפגשים. המעקב הרפואי הוא לא פסיכיאטרי,אלא פרטי בתדירות של פעם בחודש אצל רופא שעובד במרפאה של ה"א.העלתי למולו את האופציה של טיפול תרופתי,אבל הוא אמר שאפשר לנסות,אבל הוא לא חושב שזה כ"כ רלוונטי עבורי,כיוון שדווקא היום אני מתפקדת הרבה יותר טוב מפעם,עובדת,נפגשת עם אנשים,יש לי חיי חברה פעילים,ובתוכם אני "שוכחת" לאכול.כנ"ל הטיפול אצל הדיאטנית.היא דיאטנית דרך קופ"ח ומתמחה בה"א. אני פשוט כ"כ עייפה עד כי אין לי כוח לקחת את עצמי לטיפול.אני מתחילה להאמין שאין דרך יציאה החוצה.כנראה שהפחדים שלי עד היום משתקים אותי. מתחשק לי כ"כ לישון,אני כ"כ עייפה ומותשת.לא רואה יותר את פתח המילוט.רק מעצמי. בכל אופן תודה לך על המענה.
מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית
