מה עושים

שלום,אני בת 27. גרה לבד ומטופלת כבר מספר חודשים בגלל אנורקסיה בטיפול פסיכולוגי אינטנסיבי וקצת תרופות.. בעקבות הטיפול האינטנסיבי,עלי לשלם 1400 שקלים בשבוע. המטפלת שלי הציעה לי להתאשפז אך אני עובדת מהבקר עד אחר הצהריים במשרה מלאה. פניתי אל קופת החולים שלי (כללית מושלם) ושאלתי האם יש איזה סבסוד אפילו מינימליסטי לטיפולי מהסוג הזה עם התמחות בהפרעות אכילה. אחרי השיחה ניתקתי וכאב לי בלב על זה שאני גרה במדינה שלנו. הנציגה שדיברה איתי בטלפון הסבירה לי באלגנטיות שקופת חולים אינה מסבסדת טיפולים בהפרעות אכילה אבל מה שהם דווקא כן מסבסדים זה הגדלת חזה!!!!!!!!! שמישהו יציל אותי מהמקום הנורא עקום הזה שאני חייה בו,שאנחנו חיים/חיות בו. איך זה ייתכן ש90% מהאוכלוסייה סובלת מהפרעות אכילה כאלה ואחרות ונראה להם יותר חשוב של90% מהאנשים (סביר להניח שהאלה) יהיה ציצי חסר פרופורציה. מה הצעירים אמורים להבין מזה? אני מרגישה רע,רע שאני חלק מזה ועוד יוצר רע,שאין לי מספיק כוחות נפשיים בכדי לצאת נגדם בכל דרך ומחאה אפשרית. אבל מי שהיה אמור לעזור לי לשמור על הכוחות שלי בזמן שאני משלמת אלפי שקלים ללימודים ועובדת כמו חמורה,נטש אותי,לא ראה אותי,ה-ת-ע-ל-ם ממני. מילא אם רק ממני.. מתעלם מאחת הבעיות/ההפרעות הכי קשות שיש לנו במדינה. השתגעתי כבר.