נגישות
נגישות

תיאור מצב. בקשת עזרה וייעוץ

דיון מתוך פורום  הפרעות אכילה ואכילה רגשית

13/01/2017 | 15:57 | מאת: אור

13/1/17.    12:00. אני עייף. חלש.  מוטרד.  עצבני.  מת לאכול משהו.  ואין לי מושג מה.  אני מתלבט אם להזמין הפוך בבית קפה הקרוב...ומוותר.  חושב על זה שוב.   ומוותר.   כי זה טריוויאלי.  לפני שאני מחליט אם סופית אם לקבוע עם חברים בטיילת.  ולאכול קפה ועוגה.  אולי גם ארוחה חמה .... אני מחליט לנסוע הביתה.   כדי לאכול בקטנה.  ולנוח.  ברגעים האלה עדיין אני מרגיש בתהליך של התכנסות בעצמי.  במחשבות על היחסים המעורערים שלי עם הבוס בעבודה.    אני מגיע הביתה.  רואה את אמא שלי.   ומבקש ממנה שתשב איתי לקפה לפני שהיא נוסעת לסופשבוע שלה בחדרה.  .. כמו ברוב המקרים...היא אומרת: אין לי זמן....לפחות אתה עובד?  אמרתי לה בזעם.  דייי דיי לדבר רק על עבודה וכסף.  מה עם הבריאות שלי...??   נראה שקשה לה.   כמה דקות אחרי זה מתחילות מחשבות על עצמי.  על זה שבא לי חופש.  בא לי חופש.  אני אומר לעצמי.  וניגש למקרר.   מתחיל לטעום מהסלט של אמא.   ואז... לוקח יוגורט דנונה 0%   מערבב עם הספירולינה ... וחצי תאנה מיובשת.  אוכל עוד מהסלט.  מרגיש לי ריקנות.  כאילו בא לי עוד.  במקום חיבוק מאמא.  אני יאכל פשוט עוד קצת ....במקום להיזכר באורון שתקף אותי אני פשוט יאכל עוד ביס מהמלוח...אולי עוד קצת מהמתוק ...ואז מלוח...ויצאתי משליטה.   אמוק אמיתי.   כל מה שאני לא מרשה לעצמי ביומיום נכנס לפה באגרסיביות . בלי חוקים. בלי מעצורים.  מתוק לא מספיק.  צריך עוד טעמים של מתוק.    כמה בורקיטות קטנות. ושוב מתוק..  ואז...תוך כדי שאני מחמם את החמגשית עם השניצל תירס והפתיתים ...אני מכין עוד נס ... כדי להבליע אותו בכריך עם ריבה... כריך עם ממרח שוקולד... ממרח לוטוס... לא משהו.   אבל בכל אופן.  אם כבר.  אז למה לא לטעום מהעוגיות שאני מסתכל עליהם כבר חודשיים בכל מיני מקומות ולא באלי לטעום אותם ... אולי הפעם זה יהיה מעניין.. אני הולך לחנות מתוקים וקונה עוגיות לואקר מכל מיני סוגים. ממרחית וריבת חלב....ובבית.  עוד כריך.  אני מפוצץ.  ואת התחושה הזאת אני מרגיש כחצי שעה אחרי שאני מתפרץ בבכי.   כמה דקות אחרי שאני נשכב על הספה מול הטלויזייה להפסקה.  הפסקה מוחלטת ...פתאום אני מאוד רגיש לדברים שהפנמתי המון זמן... אולי זה בגלל שאני לבד.  אצל ההורים.  ואני נזכר בכל מיני דברים..   שיואו זה גדול.  גדול ממני.      אני לא מחפש כלום.  לא מצפה כבר לשום דבר.  רק דבר אחד:  שליטה.    שליטה במובן החיובי.. כוחות להעצמה אישית.     מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה

אור שלום, קראתי בעיון רב את כל מה שכתבת. הבנתי שאתה מתמודד עם קשיים רגשיים לא פשוטים של צורך בהתייחסות, באהבה, של קשיים בעבודה שאתה עוסק בה וחוסר סיפוק, של חוויות קשות שעברת ואולי לא עיבדת כמו שצריך. כמובן שכל הקשיים האלה מתבטאים באכילה הבלתי נשלטת שאתה חווה. התרשמתי שאתה מבין זאת גם בעצמך. האם פנית לטיפול פסיכולוגי עד כה? האם תרצה לעשות זאת? תכתוב לי על גבי הפורום הזה או בהודעה אישית. כולי תקווה כי תבחר לקבל עזרה רגשית כדי שיוקל לך.

18/01/2017 | 13:30 | מאת: אור

כן. הבעייה שלא מסתדר. גם לטפל בעצמי וגם לסגור חובות. אני חייב ייעוץ אירגוני ריאלי. יש לך רעיון?

מצטערת זה לא התחום שלי.

20/01/2017 | 08:30 | מאת: אור

אז מה מומלץ לעשות במצב הנוכחי?

מנהלי פורום הפרעות אכילה ואכילה רגשית