אובססיה חדשה במקום מוצצים

שלום. יש לי בת שלוש וחצי ולפני שבוע גמלתי אותה ממוצצים בבת אחת. באה פיה( אני) אספה את המוצצים והשאירה במקום מתנה. ביום הראשון הייה הרבה בכי ומיום השני זה הייה כבר בסדר. היא אומרת בערך פעמיים ביום שהיא מתגעגעת למוצצים,אני נותנת לה לחבק את ברווזי שלה וזה עובר בסדר בסך הכל. למחורת שאספתי את המוצצים הילדה פיתחה אובססיה חדשה שנמשכת כבר שבוע ומתחילה להטריד אותי. כל פעם כשהיא עושה פיפי היא מתחילה לנגב באובססיסיות,אחרי זה זה עדיין נראה לה רטוב. היא מבקשת שגם אני אנגב והיא עדיין לא מרוצה. לפעמים היא גם מבקשת ממני לשטוף לה עם טוש ואחר כך לנגב ועדיין נראה לה שזה רטוב. היא התחילה להחליף תחתונים כל פעם כשהיא הולכת לשירותים למרות שהיא מורידה אותם בכלל לפני שהיא הולכת לעשות פיפי. בקיצור זו סאגה לא נורמלית והתחילה רק אחרי שגמלתי אותה מהמוצצים. איך עלי לנהוג?

שלום אריאלה, לא בטוחה ששני האירועים קשורים זה לזה, ולכן אגיב להם בנפרד. אני שייכת לאסכולה המצדדת בגמילה טבעית, המתרחשת כאשר הילד כבר אינו זקוק לנחמתו של המוצץ. גמילה בנוסח "זבנג וגמרנו" אפשרית גם כן, אך כנראה יש לעשותה בעיתוי הנכון כדי שתעבור בשלום. התנהגות כפייתית (קראת לה כאן אובססיבית) מופיעה בדר"כ כדרך להשיג (אשליה של) שליטה. לכן, התנהגויות כאלה יופיעו יותר בשעה של משבר, חרדה מציפה או כאשר מתעוררת תחושת חוסר אונים/חוסר שליטה. כאן, אולי, יכולה להיות נקודת החיבור בין שני האירועים. המוצץ, כמו כל חפץ מעבר אחר, מהווה תחליף לנוכחותה וקרבתה המנחמת של האם. מכאן שמו: מעבר ממצב של חיבור פיזי אל האם, למצב של היכולת להתרחק ממנה, בעזרת חפץ המייצג אותה. כאשר נלקחו ממנה המוצצים, היא נסוגה למצב 'תינוקי' יותר, שבו את מטפלת בה, מנגבת לה, מחליפה לה...כמו פעם. היא מחזירה אותך אליה, פיזית, כדי לחוש בטוחה. אם אינך מוכנה לאפשר לה למצוץ, נסי לתת לה זמן, ולכבד את הצורך שלה בקרבתך. אל תכעסי ואל תבקרי אותה, אך השתדלי לספק את הקרבה המנחמת בהקשרים 'מעודנים' יותר - סיפור, משחק משותף, הרבה מגע, ובעיקר הרבה תמיכה והקשבה. את מוזמנת לעדכן. בהצלחה ליאת

היי ליאת. תודה על המענה מה שכתבת אני ובעלי עושים והרבה. ממש לא חסר לה מגע ,יחס ,קרבה , מקבל בטונות. לא נוזפת בה. פשוט לא יודעת איך להתייחס לזה והאם לפחד מפיתוח התנהגות כפייתית או להרגיע ולא לעשות כלום. בהנחה שאני לא נותנת לה מוצץ - כמה זמן לחכות כדי לראות שזה יעזור. איזה פרק זמן הוא נורמלי להתנהגות כזאת במקום מוצץ? גמלתי אותה מהמוצץ כי ראיתי שהיא ממש מוכנה לזה. אמנם לא ביוזמתה אבל זה הייה נראה לי זמן טוב. היא גם מתמודדת עם זה יופי אני מפחדת שאם אני כן אגיב להתנהגות ואגיד משהו אני אעזור לקבע את ההתעסקות בזה. מה להגיד לה ? האם להגיד לה בכלל? מה הוא פרק זמן נורמלי שהתנהגות כזאת נמשכת? מתי להתחיל להיות מודאגת מזה? אין לי בעיה להחזיר לה מוצץ אבל כמוצא אחרון. מ