דילמה

בוקר טוב רציתי לשאול באיזה שלב של גיל הילדים הגירושין פחות פוגעים??? נכון תמיד יש פגיעה ונזק אבל מתי האם שהם קטנים או גדולים הנזק פחות? כל חיי רציתי להתגרש אבל חשבתי על הילדים שהם קטנים וזקוקים למסגרת וכשגדלו ועמדו בזכות עצמם גילאים 18-23 החלטתי שזהו! האם ההחלטה היתה נבונה וטובה? יום טוב ותודה דוריס

שלום דוריס, החלטה נבונה וטובה לא תמיד נשענת על שיקול יחיד, וטובת הילדים היא שיקול אחד מתוך מערך גדול של שיקולים נוספים. שיקול חשוב ביותר, אבל רק אחד מני רבים. ילדים בכל הגילים סובלים מגירושי ההורים. בכל גיל קיימת פגיעות אחרת. הצעירים, מתחת לגיל 6, פגיעים במיוחד לחרדות, האשמה עצמית ופחדי נטישה עזים. בגיל ביה"ס, בגילאי 6-8, הילדים מודעים למלוא עוצמתו של משבר הגירושין, מבלי שעומדים לרשותם מנגנונים של הכחשה או פנטזיה (כמו שקורה אצל הקטנים יותר). הם, וגם ילדי ביה"ס הגדולים יותר עלולים לפתח זעם, תוקפנות, דיכאון ובעיות התנהגות. המתבגרים, כקבוצה, עלולים להגיב בהתרופפות המשמעת, במה שנראה כמו התבגרות בטרם-עת, וגם בחרדה, בושה, עלבון ומבוכה רבה מול המודעות למיניות ההורים שיוצאים מחדש אל "שוק הפנויים/פנויות". מאחר והגירושין אינם נחווים אצל הילדים כאירוע משברי בודד, אלא כרצף ארוך של שינויים המשפיעים, כל אחד וכולם יחד, על חייהם לאורך זמן, נדמה לי שאפשר לומר בזהירות שמבחינת הילדים, ההמתנה שלך הייתה משתלמת. מקווה שיש בכך כדי להקל עלייך במידת מה, ולהצדיק את השנים הארוכות בהן היית חלק ממערכת יחסים כה בלתי מתגמלת. מאחלת לך שמעתה ואילך תוכלי לראות גם את הצרכים שלך כחלק ממערכת השיקולים וההחלטות. בהצלחה ליאת