בקשת עזרה דחופה

שלום ליאת אני אמא לשני ילדים האחד בן 2.5 והבת בגיל שנה וארבעה חודשים בני הבכור הוא ילד מקסים ומאוד מתקדם לגילו אבל מתלווה לזה בעיית התנהגות קשה ומדאיגה מאוד. בגיל צעיר כזה הוא מאוד אגרסיבי ואלים ויכול במשך יום שלם לבכות ולצעוק ולזרוק חפצים כבדים ולהכות את אחותו הקטנה ואת ההורים יש לציין כי הוא גם מאוד מהנה כשהוא לא בטנטרום של הכעס אבל ברוב הזמן מאז שהיה תינוק היה קשה מאוד איתו וזה הולך ומחמיר לאחרונה הזמנתי לו איבחון פסיכולוגי לקבלת טיפול אבל הוא אובחן כילד חכם מאוד לגילו פיזית ושיכלית אבל עם בעיית התנהגות שיכולה להיות קשורה לגיל אבל לי כאמא שלו יש תחושה שאולי אני מפספסת כאן משהוא מכיוון שההתנהגות שלו מראה על תיסכול שקשה לו לבטא ואחרי יום של כעס וצעקות ואלימות שלו אני פשוט מרגישה מעולפת מה גם שאני מרגישה צער כלפי הבת הקטנה שכל הזמן חווה את הצעקות והאלימות של אח שלה אני לא בעד ענישה פיזית ואני מנסה ענישה של ישיבה בכיסא עד יעבור זעם אבל זה לא עוזר יש לי תחושה שאולי יש כאן איזה אי יציבות הורמונלית שגורמת לו להתנהגות כזו. הרבה פעמים אחרי שהוא עובר קטרזיס הוא יוצא מהכעס ושואל מה קרה ומה הוא עשה ומי שפך וזרק וכו... אודה לך מאוד אם תכווני אותי לגבי איזה בדיקות נוספות כדאי לעשות ודרכי טיפול תודה רבה. אמא מודאגת ומותשת

שלום רב, נדמה לי שמה שנחוץ לכם כרגע זו הדרכת הורים ותמיכה, ולאו דווקא אבחון נוסף. להתרשמותי (החלקית, כמובן. זה בכל זאת מידע מועט מאד!), נוכחותה של האחות התינוקת, שח?בר?ה לקשיים המוכרים של גיל שנתיים ה'נורא', הביאו אתכם לעוצמות חריגות של תסכול, זעם ועייפות. זכרי שבנך הבכור הוא עדיין פעוט, כמעט תינוק, בעצמו, ולכן קשה לדרוש ממנו להתמודד עם התסכולים שלו באופן בוגר או מתחשב. גידול שני ילדים 'צפופים' כ"כ הוא אכן משימה מורכבת, ולכן את יכולה לצאת נשכרת מאד מליווי זמני של פסיכולוג ילדים טוב, שיעזור לך לעשות קצת סדר, יזכיר לך כיצד נכון ויעיל להציב גבולות לילדים כה צעירים, ובעיקר כיצד לא לגמור את היום שלך מעולפת ומיואשת. מה את אומרת? ליאת

הי ליאת תודה על תגובתך המהירה אני מסכימה עם המלצתך ואכן אני ממתינה לפגישת פסיכולוג ילדים יש לי שאלה נוספת,גמלתי לאחרונה את שני ילדי מהמוצץ, א. האם זה היה נכון מצידי? וב. האם זה נכון לתת להם לבכות במיטה עד שלב ההירדמות?? תודה וחג פורים שמח

היי שוב, מוצץ משמש עבור ילדים רבים אובייקט מעבר (כלומר, חפץ מנחם ומרגיע, בעיקר בשעות משבר בהן ההורה אינו נגיש - למשל לפני השינה או בזמן פרידה זמנית אחרת). ההחלטה על עיתוי הגמילה צריכה להביא בחשבון את יכולתו של הפעוט לשרוד משברונים קטנים אלה, ואת מערך הכוחות הנפשיים שלו ברגע נתון. לדעתי, שני ילדייך נמצאים עדיין בגיל בו המוצץ יכול להשרות מידה של רוגע ונחמה, ולכן לא בטוח שזה הכרחי, בעיקר על רקע העובדה שהם נרדמים מתוך בכי גדול. אם את מתעקשת על סילוק המוצצים, נסי להישאר זמינה וקרובה יותר אליהם, בעיקר בשעה השברירית של ההשכבה לישון. זכרי שהם באמת נורא קטנים עדיין, ו'מותר' להם להשתוקק לקרבתך החמימה ואף לזכות בה. שולחת לך כוח, וברכת חג שמח ליאת