קושי רגשי בביטויי חיבה

בני (12) ילד מבריק שכלית אך מתקשה מבחינה רגשית. כך למשל כשאחותו הצעירה אומרת לו כי היא אוהבת אותו, הוא מגיב בתוקפנות מילולית (די, תפסיקי מעצבנת). הוא מתעלם מבנות כיתתו ומתרגז כשאני שואלת אותו למשל מה שם אחת הילדות. הוא ילד ביישן ושקט בכיתה ועם חברים, אך מוערך על ידי חבריו בזכות חכמתו, עדינותו ויכולותיו הספורטיביות כיצד אוכל לסייע לו להביע את עצמו רגשית?

שלום הילית, בנך נמצא בתפר שבין תקופת ה'חביון' (בה הקשר עם בנות נתפס במקרה הטוב כקשר ידידותי ומרוחק, ובמקרה הפחות טוב כאסור, כפדיחה או כמשהו מעורר בושה ודחייה), לבין תקופת ההתבגרות, בה ההתעניינות בבנות הולכת וגוברת, וכך גם הדחפים המיניים המציפים. בתקופת ה'תפר', ההתעוררות והסקרנות המינית מביאים איתם הרבה עצבנות, בושה ותחושות אשמה, שנרגעות בהדרגה עם הגיל. כרגע זה לא נשמע מדאיג או פתולוגי, לפחות ככל שזה נשמע מכאן. אני מציעה להניח לו, ולהמשיך להביע רגשות כלפיו גם אם תגובותיו צוננות או דוקרניות. זה יעבור ליאת