בעיות התנהגותיות ילדה בת 7

בתי בת השבע החלה בחודשים האחרונים לשנות את התנהגותה. היא בת יחידה להורים גרושים. תמיד הייתה מלאת ביטחון עצמי ובסה"כ עד התקופה האחרונה לא היו בעיות רציניות. בתקופה האחרונה חל שינוי משמעותי בהתנהגותה: שתלטנות - מנסה לשלוט ולהשתלט על כל מצב, בכיתה, עם החברות וגם בבית. תוקפנות - מילולית במיוחד ולאחרונה הייתה גם אלימות פיזית בבית הספר. חוצפה וזלזול באנשים וחפצים. עקשנות וחוסר יכולת להודות בטעויות או/ו להפסיד (זה דווקא לא חדש וזאת בעיה שרודפת אותנו שנים) בסה"כ היא ילדה טובה, חברותית ומקובלת וכמו כן היא תלמידה מצטיינת ובמישור זה אין לנו בעיות. מצד שני היא ילדה מאוד חזקה כך שנוסה הצבת הגבולות שאני ואביה עובדים עליו במשותף בתקופה האחרונה עדיין לא נושא פירות. התחלנו תהליך של הדרכה הורית אך בנתיים בשבועיים האחרונים הבעיות הופכות ליום יומיות וגורמות הרבה עוגמת נפש לילדה וגם לנו. ברור לי כי כל שתיארתי הוא רק סימפטום לבעיה האמיתית אותה אני לא מצליחה לאבחן. אשמח לקבל את חו"ד בנושא וכן המלצה האם לפעול במקביל בעוד מישור מעבר להדרכה ההורית (ברמה המקצועית). זאת פעם ראשונה בחיי האימהיים שאני מרגישה שהאינסטינקטים שלי לא מובילים לפתרון ואני די נואשת. תודה!

שלום רב, יופי שהתחלתם בתהליך של הדרכת הורים. נראה שהצורך בכך רלוונטי מאד לאור מה שאת מתארת. בדר"כ אני מעדיפה שלא להתערב בתהליך טיפולי שהחל, בעיקר בשל העובדה שהמידע המועבר אלי דרך הפורום הוא לעולם חלקי מאד ומוגבל, ולכן המטפל בפועל הוא הכתובת לכל השאלות. ובכל זאת, השאלה שלך הזמינה למחשבה, ואני רוצה להציע את האפשרות שבתך הקטנה מרגישה (אולי) שהוריה הגרושים מתאחדים סביב הקשיים והבעיות שלה, ומשתפים פעולה רק או בעיקר במצבים אלה. מה את אומרת? ליאת