מחונן,מדוכא ומתיש

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

25/09/2010 | 17:53 | מאת: דדרה

שלום רב,בני הבכור בן 13, מהיותו תינוק,הינו ילד בכיין עד היום, אין לא אף חבר,הוא לא מתקשר לילדים ואף אחד הוא מצלצל אליו. מבחינת לימודים הוא בכיתת מופת תלמיד מצויין. מבחינת יחסים בין אישיים גרוע מאוד.לא נהנה מכלום,הקשר היחיד שלו עם אנשים זה שהוא מעליב ומזלזל בהם.רכושני וחרד מחברה בצורה קיצונית מקלל את בני משפחתו ללא הרף, התקפי זעם חוזרים ונשנים והכי בולט יכולת ורצון להתיש את בני משפחתו

לקריאה נוספת והעמקה
27/09/2010 | 01:48 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום דדרה, המשפט האחרון שלך נגע ללבי, וגרם לי לחוש חמלה וצער על בנך, שמצד אחד סובל שנים רבות מבדידות וקושי ליהנות, ומצד שני, לא מצליח לעורר אהדה אצל זולתו, כאשר אפילו אתם, ההורים, מתקשים לראות את המצוקה העצומה בה הוא נתון. אין לי ספק שאפשר וצריך (!) לעזור לבנך, אך לא אוכל לעשות זאת דרך עצה קצרה באינטרנט. אני ממליצה על פניה לטיפול פסיכולוגי, כי מדובר בקושי שנמשך שנים רבות, יצר גרעונות בתפקוד החברתי שלו, ומצבורים של עוינות, תסכול ודיכאון. אני לא חושבת שבנך רוצה להתיש אתכם, גם אם אתם אכן מותשים, אלא לעורר אתכם לפעולה. לפעמים קל לנו יותר להתגייס למען מישהו שנראה מדוכא ואומלל, ופחות למען מי שמתנהג בעוינות וזעם. אני רוצה להזכיר שאצל ילדים, התנהגות תוקפנית, נזעמת ומרדנית יכולה לשקף חרדה ודיכאון, וחשוב להקשיב גם לתוכן הסמוי הזה. פנו לפסיכולוג ילדים קליני להתייעצות. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים