נגישות
נגישות

מריבות בין אחים - דחיפות, מכות בראש

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

14/02/2019 | 11:18 | מאת: דנה

הבת שלי בת 2.8 התחילה לאחרונה להרביץ לאחריה הקטן 1.3, כל פעם שהוא מתקרב אליה לשבת לידה או לקחת לה משחק הוא חוטף ממנה בעיטות או מכות בראש. זה התחיל לפני חודשיים בערך. אני יודעת שבגן שהיא נמצאת (יש 30 ילדים בגן) יש ילדים שחזקים ממנה. לדעתי היא למדה את זה בגן. השאלה היא איך לגרום לה להפסיק להתעלל באחיה... ואיך לגרום לה לשחק איתו ביחד, כרגע כל דבר שנמצא אצלו בידיים זה שלה, היא חוטפת לו משחקים ומרביצה לו. הוא מאוד מהופנט מכל מה שהיא עושה ומאוד רוצה את תשומת הלב שלה. כואב לי לראות אותה מתנהגת אליו ככה. יש עוד תינוק בן 3 חודשים שאליו שניהם מתייחסים מאוד יפה, מנשקים ומחבקים אותו.

לקריאה נוספת והעמקה

הי דנה, בואי נחלק את השאלה לשניים -איך לגרום לה לא להרביץ לאחיה הקטן והחלק השני - איך לגרום לה לשחק איתו. אתחיל דווקא בחלק השני. זה לא סוד שאחאים רבים רבים בינהם כי בתוך תא משפחתי מתקיימת מטבע הדברים תחרות על משאבים ובעיקר על המשאבים ההוריים. לכן חשוב לשים לב שעם כל הקושי, כל ילד מקבל מספיק זמן איכותי עם ההורה, מה שיפחית באופן כללי את הצורך להתחרות ולהפעיל אגרסיה. כמו כן אני לא חושבת שאת בהכרח תצליחי לגרום לה לשחק איתו אבל כן תוכלי לייצר זמן מהנה משותף של שניהם יחד, עליו את מנצחת לפחות בפעמים הראשונות. אולי לבנות מחנה יחד.. משחק משפחה, לנדנד את שניהם יחד בגינה וכיוב'. זה מוביל אותי לחלק הראשון של השאלה - כיצד לגרום לה לא להתעלל באחיה. אז כל שצריך לעשות הוא לעצור את ההתנהגות האלימה באופן ברור וחד משמעי. זה אומר לעצור את הכל וברגע שהיא מרביצה לו לעמוד מולה, להעביר מסר ברור שאסור להרביץ, ולהרחיק אותה ממנו. זה צריך לקרות כמה פעמים באופן עקבי וברור ורק אז האלימות תעצר. זיכרי אמא, הכוח נמצא אצלך בידיים ולא אצלה. אינך צריכה לגרום לה לא להרביץ לו, אלא פשוט לעצור ולמנוע ממנה לעשות זאת. ברגע שביתך תצליח גם להנות מזמן איכותי איתך מבלי שהיא תרגיש שהיא נדרשת להלחם על כל רגע וכשהיא תוכל להרגיש הנאה משותפת עם אחיה לצד זה שתפנים את איסור האלימות רק אז תתחיל להיווצר תשתית ליחסים יותר קרובים וחבריים בינהם. בברכה, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

18/02/2019 | 14:28 | מאת: דנה

תודה רבה על תשובתך!!! אנסה ליישם את מה שכתבת. ומה בעניין הצעצועים? מבחינתה כל הצעצועים בבית הם שלה, כל משחק שהוא לוקח היא רצה וחוטפת לו ואומרת "זה שלי". האם יש דרך להסביר לה שהצעצועים משותפים ושגם לו מותר לקחת משהו? (גם אם אני נותנת לה את המשחק שהוא לקח ומביאה לו משחק אחר, היא חוטפת לו גם את זה)...

הי דנה, מה שיכול להנחות אותך בתנהלותך מולם הוא לנסות לחשוב מה צודק, לתבל את זה בחמלה ולהרבות בתיווך. הרי ברור לך שאין זה צודק שהיא תיקח לו כל צעצוע,ומנגד התנהגויות רכושניות הן טבעיות בגילאים האלה. אז כאמור מה שצריך לעשות הוא לתווך את ההחלטה ה"צודקת" שלך למשל "זה עכשיו אצלו, כשהוא יסיים את תוכלי לשחק עם זה. כל הצעצועים בבית משותפים ואני לא מרשה לחטוף". עלייך לעמוד על הכללים באופן ברור גם אם זה אומר לקחת לה את הצעצוע ולהחזיר לו (חרף מחאותיה הרמות). כמובן שאת תעמדי לצידה גם כאשר יקרה ההיפך וחשוב שתנסי לעשות את הדברים האלה בקור רוח, מבלי לכעוס עליה, אלא הטון צריך להיות מסביר ומלמד. בטווח הארוך המטרה שלך היא להנהיג בבית נורמות של כבוד ואיסור אלימות מכל סוג. לאגרסיה בהחלט יש מקום אבל ברגע שזה הופך לאלימות כלפי הזולת - שם צריך לעבור קו ברור שלך. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגית קלינית מומחית ילדים מתבגרים ומבוגרים 0523873044

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים