אי הסתגלות לגן טרום טרום חובה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, אני אב לילד בן 3 שעבר השנה לגן טרום טרום חובה, ראוי לציין שמדובר במעבר מסגרת ראשון. יש אחות גדולה (כיתה ב) שסבלה בעבר מקשיי הסתגלות נורמליים ומידתיים, כגון בכי בבוקר וכו'. במקרה. הנוכחי בחרתי לציין את כותרת בנושא כאי הסתגלות היות ונכון להיום לאחר שבועיים במסגרת אנחנו חווים אפס הסתגלות או הסתגלות מאד קשה שמתבטאת בבכי רצוף מהרגע שבו אנחנו מגיעים לגן ועד שאנחנו באים לאסוף את הילד, בהמלצת הגננת אנחנו מקצרים את השהות ומגיעים לאסוף אותו לאחר ארוחת הצהריים וזאת כדי להקל במעט על הסבל שהוא חווה. הילד כן מוכן מעט לאכול בגן (נחמה), מאידך לא נרגע במהלך כל שעות השהיה בגן, לא משתתף, לא משחק, כלום! כמובן יש השפעה לאחר שעות הגן ואנחנו סובלים יחד עם הילד התפרצויות זעם במהלך היום, סיוטי לילה. את ההגעה לבוקר אני מלווה לבדי כדי לא להוסיף בלבול. אוסיף שאשתי מגלה לעתים קצת חרדות ולחץ אבל לעניות דעתי ברמה סבירה של אם דואגת ואוהבת. נכון להיום לאחר שבועיים במסגרת החדשה אני לא רואה שום שיפור ומוטרד מאד מהנושא, אבקש עצתך איך נכון לנהוג? מהם הצעדים שיש לנקוט בהם? לדעתי הילד חווה משבר אמיתי. אנחנו מדברים איתו לא מעט בנושא, מעודדים ותומכים ככל הניתן. תודה מראש
שלום רב, כאשר מדובר בבעיה אקוטית, כפי שאתה מתאר, לצערי התיעצות בפורום מעין זה אינו מספק. כפי שאתה אומר, וכנראה בצדק, בנך חווה משבר אמיתי, לכן בשטח הגן הייתי לוקחת את העניין צעד קדימה ומקיימת פגישות משותפות עם הפסיכולוגית של הגן ובהחלט שוקלת פגישות יעוץ הורי עם פסיכולוג קליני, חינוכי או מטפל רגשי אחר המתמחה בהדרכת הורים. כאמור לייעץ מרחוק מרגיש לי במצב זה לא מתאים ולא אחראי.. כל טוב, ירדן פרידון ברשף פסיכולוגיה קלינית וייעוץ ילדים מתבגרים ומבוגרים אזור מרכז 0523873044
מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
