חוסר חשק

שלום, הבעיה שלי היא מורכבת, בעיה של שנים, אם כי תמיד כשאני בזוגיות אני נוטה להאשים את החוסר חשק בשל אי משיכה לבן הזוג. אולם כשהוא יודע לגרות כמו שצריך אני מצליחה להתגרות, אבל זה נדיר. נתחיל מזה שאני לוקחת רסיטל ואומרים לי שזה מוריד את החשק המיני. מגיל 20 אני על כל סוגי הפרוזק שכבר המציאו, לצערי אני מומחית בנושא. זה בשל מחלה מאוד קשה, קוראים לה בולימיה, בהתחלה זה אנורקסיה, אח"כ בולימיה, אח"כ אנורקסיה + בולימיה, והיום בולימיה בלבד, אני יכולה לשלוט על עצמי בימים שאני לא בבית. אני מתפקדת מעולה, אבל הכל מעל פני השטח, בפנים אני קרועה, עייפה ובוכה. גם הייתי במחלקה להפרעות אכילה לפני 3 שנים ולא יצא מזה כלום. מגיל 20 אני עם הסיפור ואני כבר עוד מעט בת 29, ובמאי אני גם מתחתנת. אנחנו רבים המון, ואני חוששת שזה קשור המון לזה שאני לא מצליחה לספק את הצרכים המיניים שלו, ואני יודעת בוודאות שהוא לא בוגד בי, ממש בוודאות. אני אוהבת אותו והוא אותי והחלטנו להתחתן, ואנחנו שלמים עם זה. אני לא פונה בשאלה לגבי ההפרעת אכילה, משום שזה לפורום אחר, אני פונה בשאלה מה אני יכולה לעשות לגבי חוסר החשק המיני שלי.... אין ספק שגם דימוי הגוף נכנס פה בגדול, קשה לי להסתכל על עצמי במראה, אבל אני מסתכלת הרבה, וזה דוחה אותי מה שאני רואה. אני חייבת לציין שאני עם מבנה גוף רזה, אומרים שאני יפה וחתיכה, אבל זה לא דעתי. אולי גם זה משפיע על החוסר רצון להיכנס למיטה, ותמיד יש לי תירוץ, אני גם מנסה לכוון את הריבים לכיוון שאם אנחנו בדרך לשכב, אני אריב איתו, משום שאין לי חשק, אני רואה בזה ממש עבודה. רוצה ייעוץ.... המון תודה רומי.

רומי היקרה, הכל מתחיל ונגמר בבעיה שבפנים את "קרועה, עייפה ובוכה" כדברייך. הדימוי החיצוני שלך הוא של יפה וחתיכה ומצליחה תפקודית בצורה מעולה אך למעשה רוב האנרגיה הנפשית שלך שקועה בשאלת השליטה על האוכל, החיפוש אחרי מה שימלא אותך נפשית מבפנים וההתמודדות עם הסוגים השונים של דכאון וחרדה. כל תרופות האנטי דכאוניות שאת לוקחת מאז גיל 20 מקלות במידה זו או אחרת על עוצמת הסבל ומאפשרות את התפקוד בעולם אך אינן מעניקות לך את השקט הנפשי הפנימי שהוא התנאי לאהבה עמוקה, חדוות חיים, ועניין אוטנטי במין. במקרה שלך הכל קשור בהכל. המעצורים בחשק המיני קשורים לאותו שורש פסיכולוגי שהביא מלכתחילה להפרעות האכילה השונות (אנורקסיה\בולמיה) לעתים תכופות אנו מוצאים שנשים הסובלות מהפרעות האכילה הנ"ל מתקשות גם בתחום החשק המיני, כלומר קיים גורם פסיכולוגי עמוק המשותף לשני עולמות התוכן האלו. אני מניחה שאת כבר עייפה מטיפולים נפשיים אבל לצערי עולמך הפנימי משדר לך לפחות במראה שאת "דוחה" כפי שציינת וזהו בעצם ביטוי סמלי לכך שפנימיותך טעונה ברגשות אשמה וכעס ורגשות נוספים כלפיהם את חשה דחייה. כל הסימפטומים מהם את סובלת כולל דימוי הגוף השלילי הם דימוים סמליים המשקפים דחייה כלפי עולמך הפנימי. להערכתי את צריכה לפנות לטיפול עומק פסיכו-סקסולוגי העוסק בשנות הילדות הראשונות וביחסים המוקדמים עם דמויות ההורים. אולי כבר עברת משהו דומה ואולי זה נשמע נדוש אבל כנראה טיפול השורש טרם הסתיים. שיהיה בהצלחה. לפנייך עוד שנים ארוכות של חיי משפחה ונישואין ושווה להניח להן תשתית חזקה ובריאה