קצת מורכב

אנחנו נשואים 10 שנים תמיד בעלי היה מראה לי פלרטטן ומציצן לפני שלוש שנים גיליתי שהיה בקשר עם מישהי שנה כמובן שהכחיש אמר שנלך לטיפול והוא אוהב וכו וכו ואז נולד הילד השני לפני שנה גיליתי שוב שהוא בקשר עם מישהי אמר שהיא ידידה וכמובן שהכחיש שהיה משהו מיני אמרתי לו שכדאי שניפרד והוא עזב את הבית לחודש והחזרתי אותו מהפחד להתגרש ולהיות לבדה יוחד מבחינה כלכלית כבר 2 חברות טובות אמרו לי שהוא מסתכל הרבה על נשים גם לידי ויש לו מן מבט כזה סוטה מאז שהחזרתי אותו תקופה היה בסדר והיינו בתקשורת מופלאה אבל משהו לא עובד בגלל כל מה שהוא עשה לי קשה לי לאהוב אותו אני כועסת ובמיוחד מפריע לי שזה מה שאנשים רואים בו חשוב לי לציין כי הוא אבא טוב לילדים ובסך הכל בעל מפרגן ודואג אבל מה עושים עם העיניים הגדולות ואיך אפשר לסלוח על 2 בגידות ומה שנראה שתמיד הוא ישאר ככה??

לולה היקרה, בואי נהייה קצת קשוחים בתגובה אלייך. השאלה הבסיסית היא , הרווח האישי שלך והתועלת האישית שלך מול המחיר שאת צריכה לשלם. מה אומרות חברותייך, זה עניין שלהן. יתכן ובעלך מרבה להציץ בהן או מנסה לפלרטט איתן. יתכן שאכן הוא טיפוס כזה ואם לא ירצה מאוד להשתנות, מה שמצריך טיפול ממושך, אז כנראה יישאר כמו שהוא, עם פוטנציאל של פלרטטנות ויחסי מין מחוץ לנישואים. יחד עם זה הוא ככל הנראה מפרנס הגון, בצורה שאת מרוצה ממנה, הורה מסור, בעל טוב ומפרגן וככל הנראה זקוק לבית ומשפחה לחזור אליהם, אשר יתנו לו יציבות ובסיס בחיים. ההחלטה מונחת כעת לפתחך: באיזו מידה את יכולה לקבל את חסרונותיו ,שהם ככל הנראה דחפים לא כל כך נשלטים. ולחיות איתו מבלי לפתח כלפיו עוינות קשה, האשמות כרוניות ודחייה מינית. אם את יכולה לחיות עם הטוב ש"בחוזה" הנושאים, לפחות בשנים הקרובות כשהילדים עוד מאוד קטנים ויש צורך בעזרת אב ובעל ,בד"כ לשם תפקוד שוטף, אז אולי בשלב הנוכחי או בשנים הקרובות הרווח עולה על ההפסד. ברור שקשה לחיות עם קנאה וכאב על בוגדנות וקשה שלא לפתח כלפיהם כעס והאשמה, אך עדיין עלייך לראות מהו האיזון הנכון שיהיה מיטבי עבורך. אני יודעת שהתשובה קשה ולא נעימה ובודקת את הכדאיות הנפשית ,הפסיכולוגית, הכלכלית והתפקודית לעומת מחיר רגשי שאפשר להעצים אותו או לראות בו שריטה של הזולת, שאפשר יחסית להתעלם ממנה לפרק זמן מסוים מתוך שיקולי תועלת אישיים שלך. אין לי ספק שזו החלטה קשה הדורשת משאבי נפש רבים ולפיכך הייתי מייעצת לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי אישי אשר יסייע לערוך את השיקולים המיטביים עבורך כל טוב ,בהצלחה וגמר חתימה טובה אילנה